מגיל קטן אהבתי לצייר, לגזור צורות מעץ ולפסל. בגילאים 8-15 הלכתי לבית ספר לאמנות. לאחר מכן התקבלתי לקולג' בשם "אברמציבו" במוסקבה.
הקולג' נחשב לאחד מן הטובים והגבוה בתחום האמנות בברית המועצות.
קיבלתי תואר אקדמי רב תחומי באמנות. כשעלייתי ארצה בשנת 91 עבדתי
במפעל "דיאור" בתור מעצב ומודליסט במשך 10 שנים. באותה תקופה אשתי
הייתה מאוד חולה ונאלצתי לעזוב את המפעל, היא הייתה זקוקה לעזרתי.
החלטתי להיות עצמאי בתחום חימר וקרמיקה. אשתי גם כן למדה באותו הקולג',
סיימה תואר אקדמי ולכן חשבתי לשלב. החימר והקרמיקה נתנו לה
תעסוקה ועזרו לבריאותה.
בשנת 2003 גילו אצלי סרטן ועזבתי את העסק מכיוון שעברתי טיפולי כימיה טרפיה במשך שנתיים. נקלעתי למצב
מאוד קשה המחלה התחזקה והרופאים נתנו לי חודש וחצי לחיות. הייתה לי בת קטנה ולא יכולתי לחשוב על איך
היא תישאר לבד. אז החלטתי שאני נלחם. היה לי חזון לחזור לחיים היומיומיים שלי, ושבתי לא תישאר לבד. בין טיפול
לטיפול פתחתי סטודיו לחימר וקרמיקה. בפעם נוספת.
למרות הקושי שהיה לי בתפקוד התעסוקתי בחימר זהמאוד עזר לי להבריא. למה דווקא החלטתי לעסוק בחימר?
החימר עשוי מיסוד אדמה והוא מנקה את הגוף וכך ניצחתי את המחלה. בגיל 40 עשיתי מהפך ושינוי בחייםהתחלתי
לעבוד אצל "מיכל נגרין" כמעצב שמפתח כיוון חדש ומודלים חדשים, באותו הזמן התחלתי ללמוד צורפות בקולג'
לדוברי רוסית ולאחר שנתיים החלטתי לפתוח בית ספר משלי וללמד צורפות, שיבוץ ופילגריין.
אני חושב שכל יצירה הופכת למציאות.
