ולדימיר ברנשטם
כל ישראלי יודע את מילותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור, שנהרג בלחימה על היישוב היהודי בתל חי בשנת 1920. כשהיה על ערש דווי הוא אמר "טוב למות בעד ארצנו". אך ההיסטוריה הצבאית של טרומפלדור אינה מתחילה במזרח התיכון, אלא דווקא במזרח
הרחוק, במהלך ההגנה ההיסטורית על פורט ארתור בזמן מלחמת רוסיה-יפן.
יוסף טרומפלדור נולד בשנת 1880 בפיאטיגורסק (רוסיה), למשפחתו של ולדימיר (וולף-
זאב) טרומפלדור איש צבא בעברו שלקח חלק במלחמת הקווקז. למד בבית ספר יהודי דתי
ברוסטוב על הדון ולאחר מכן למד רפואת שיניים. ב-1902 גויס לצבא. במקום שישרת במרפאה, בחר להתנדב לגדוד 27 הסיבירי-מזרחי הנמצא בפורט ארתור. הפובליסט הרוסי
ו. ו. אקונוב המתמחה בהיסטוריה של הצבא הרוסי תיאר בהרחבה על הדרך הצבאית של טרומפלדור בצבא הרוסי. באחד מהקרבות איבד את זרועו, אך לאחר ששוחרר מבית החולים הוא מיד הגיש למ"פ שלו בקשה, שבה הוא מפרט: "נשארתי עם יד אחת, אך אחת זאת
ימנית. ולכן אני רוצה כבעבר להמשיך לחלוק את חיי הצבא עם ידידי, מבקש מכבודו עתירה להעניק לי חרב ואקדח". בקרבות בפורט ארתור טרומפלדור קיבל את דרגת פראפורשיק המקבילה לסגן משנה והוענק לו עיטור הגבורה "צלב גיאורגי הקדוש".
לאחר המלחמה הוא סיים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת סנט פטרסבורג. באותה תקופה טרומפלדור גילה עניין ברעיון יישוב היהודים במולדתם ההיסטורית וב-1912 נסע לפלשתינה. הוא היה אחד ממייסדי "הגדודים העבריים", שלחמו לצד בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. לאחר שהמנדט הבריטי בפלשתינה נכנס לתוקף טרומפלדור עסק שם בארגון יחידות יהודיות להגנה עצמית. יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו נפלו בקרב, על הגנת היישוב תל חי מפני ההתקפה הערבית. דואר ישראל הנפיק 2 בולים ומעטפת יום ראשון המוקדשים לטרומפלדור.
