מטבעות של המדינות הבלטיות (בין המאה ה-13 וה-18)
כיום שטחה של אסטוניה ולטביה ממוקם באזור המזרחי של הים הבלטי. בתקופת הביניים הוקמו בשטח זה
מספר של שלטונות פיאודליות עצמאיות גדולות: הארכיבישוף של ריגה (עד שנת 1251 אפיסקופוס), המסדר
של ליבוניה, הבישופות של טארטו (דורפט), הבישופות של סהרה (הזהל) והבישופות של קורזם (קורלאנד).
ההיתר לייצר מטבעות של בישופות טארטו ניתנה בשנת 1225 ונמשכה עד ל-1558. סימן ההיכר של
ההיתר לייצר מטבעות של בישופות טארטו ניתנה בשנת 1225 ונמשכה עד ל-1558. סימן ההיכר של
המטבעות היה חרב ומפתח מוצלבים שזהו האטריבוט של השליחים הקתולים פבל ופיטר. המסדר של
ליבוניה החל להנפיק מטבעות באמצע המאה ה-15 והם נטבעו בטאלין. ייצור המטבעות שנעשה ע“י המסטרים
מהמסדר נמשכו עד לשנת 1561. הארכיבישוף של ריגה התחיל לייצר מטבעות בערך משנת 1418 עד לשנת
1563. הסימן העיקרי של המטבע הוא סמל הצלב והמטה. המסטרים של מסדר ליבוניה ייצרו מטבעות מ-
1510 עד ל-1561. חלק של ליבוניה כלל את העיר החופשית ריגה, שהיא בעצמה הטביעה מטבעות בין השנים
1562-1581. בשנת 1581 אושרה ממשלת הפולין בריגה, אשר טבעה מטבעות עד 1621 שהוקמה ממשלת
שוודיה, שהייתה הארוכה ביותר בליבוניה. היא נמשכה מ-1561 ועד ל-1710, כלומר מהמלך גוסטב-אדולף
ועד קרל העשירי. השלטון הרוסי בליבוניה התאפיין בהנפקת המטבע שהיה מכונה הליבו-האיסטוני בין השנים
1756-1757. יש לציין במיוחד את המטבעות שנתבעו ע“י הדוכסות הקורלאנדית משנת 1570 ועד לשנת 1780.
הלפרין שאול
