שימוש בפתקאות "מחסן משותף" של נהלל כאמצעי תשלום1

משה מאור
 
2הקדמה
בחודש אלול תרפ"א עלו 20 איש חלוצי נהלל אל הגבעה ליד כפר מהלול, האנשים האלה היו בני העלייה השנייה,
חלק מהם היה בין מייסדי "הפועל הצעיר". אחרי שעברו עליהם שנים בחיי-קבוצה, התברר להם באופן בולט כי
הניסיון לא צלח, כי החברים לא עומדים בניסיון והם עוזבים את חיי העבודה ונודדים למקומות אחרים, הופיעה
תוכנית חדשה ליצירת חיי יחידים על יסוד שותפות חופשית. בשנת תרע'ט אחרי ועידת "הפועל הצעיר" בכנרת
נוסדה אגודת ליסוד מושב עובדים שעיקרי תוכניתה היו: חיים אינדיבידואליים חופשיים על יסודות –
1. התיישבות על קרקע לאום.
2. עבודה עצמית.
3. קניה ומכירה על ידי מחסן משותף.
4. עזרה הדדית מלאה בעבודה ובשאר.
על השם נהלל הוחלט באספת חברים שהתקיימה בט' כסליו, תרפ"ב, באותה ישיבה הועלו השמות הנוספים שלא
התקבלו: כפר שימרון, גבעתה, עין בתה או נאות שדה ולהשאיר את השם המקורי מהלול.
 
המחסן המשותף
תפעול המחסן תפס חלק נכבד באספות החברים ובחיי היום יום של הכפר. באספה כללית של חברי
המושב, בי"ג-ט"ו תשרי, תרפ"ב נרשם:
"...המוסד הראשון העיקרי הוא המחסן המרכז את התוצרת של בעל המשק ואת הספקת הצרכים שלו.
הצלחתו של המוסד או כישלונו תלויים בכל חבר וחבר..."
בחוברת "כפר נהלל" כותב שמואל דיין את הדברים הבאים על המחסן:
...המחסן המשותף בנהלל הוא אחד האמצעים היסודיים הבא לשם הגשמת מטרות המושב, אחד המוסדות 
החשובים והעיקריים המניע את גלגל חיינו החומריים.
המחסן הוא הקונה והמוכר היחידי במקום לנהלל כולה...אין חבר רשאי לקנות ולמכור באופן פרטי את צרכיו
...3ללא המחסן...המחסן עומד להתאשר ע"י הממשלה בתור חברת מניות באחריות הדדית
 
מאחר וחברי המושב הוכרחו להעביר את תוצרתם למכירה דרך המחסן, התשלום עבור הסחורה הועבר לחברים
בצורת קרדיט ולא במזומן ולכן נוצר מחסור בכסף מזומן. בפרוטוקול ישיבת הוועד בתאריך י' ניסן תרפ"ד נרשם
בנושא ענייני כסף מקומיים: 
זסלבסקי: הרבה חברים למרות החובות שלהם פונים מזמן לזמן ודורשים כסף....ומטעם זה אני דורש:
א) לא לתת לשום איש כסף בלי הסכמת הוועד. ב) לתת כסף לחבר רק לפי חשבונו.
תחיה: במחסן נמצאות סחורות חוץ מצרכי אוכל וזה גורם לאי נעימות, אם נותנים לאחד סחורות ולאחר אין
נותנים.
ש.דיין: אפילו מי שלא מגיע לו – לא מן הנכון שלא לאפשר לו את השגת הדברים ההכרחיים כמו בגדים וכדומה.
אלא שצריך להגביל את הקרדיט למשל: לבעל משפחה 2 לירות ולרווק לירה אחת.
 
השימוש בפתקאות
מועד תחילת השימוש בפתקאות הינו כמופיע בפרוטוקול ישיבת הוועד א' באייר תרפ"ב בנושא סידור המחסן נרשם:
זסלבסקי: יש לנו פתקאות כסף מוכנות בשביל המחסן, ועלינו להנהיג את השימוש בהן מהתחלת החודש.
לאלה שמגיע להם כסף ניתן חלק בפתקאות וחלק במזומן. מי שחייב כסף צריך להגביל את המינימום שאפשר
להקדים לו. לשם קונטרולר, במחסן נחוץ גזבר מיוחד.
מחליטים: הוועד ישלם מזומנים נגד פתקאות הכסף של המחסן בכל שבועיים...
 
1 תקציר הרצאה שנתנה ב 11.8.2005 בפני עמותת אספני שטרות ומטבעות בישראל ע"י המחבר.
2 מתוך חוברת כפר נהלל מאת שמואל דיין, הוצאת "קפת ספר", ת"א תרפ"ו.
3 הדברים נכתבו בח' אלול תרפ"ד.
 
לאחר שהפתקאות תפסו את מקום המזומנים בחיי המושב התעוררה בעיה של עודף פתקאות...
הדבר בא לידי ביטוי בישיבת הוועד שהתקיימה בכ"ט אייר תרפ"ב שדנה בין השאר גם בנושא כספים:

זסלבסקי: הרבה מהחברים לא הוציאו את פתקאות הכסף על המכולת, ועתה דורשים אלה שיחליפו להם את
הפתקאות במזומן. איך להתנהג בזה?

B001              B002              B003
                                                                            הפתקאות הראשונות
 
בפועל הפתקאות שמשו ככסף מזומן בתוך נהלל לקניית שירותים מבעלי מקצוע בנוסף לרכישת מוצרים מהמחסן
המשותף, ועל זה קיימות עדויות מתועדות. הפתקאות שמשו גם כתשלום מחוץ לנהלל וראיה מצורף מכתב מקפת
המלוה המרכזית בע"מ מירושלים משנת 1924 ובו בקשה להעביר מזומנים תמורת פתקאות שברשות הקופה.
 
B004 
 
מאותו סניף בנק הגיעה בקשה של עו"ד תות כנראה באותם שנים, שבהם המצב השתפר, תושב חיפה מוכר,
שביקש להמיר את הפתקאות ששולמו לאחותו בכסף מזומן. את הבקשה ניתן לראות בצילום הבא.
 
B005
 
שימוש נוסף בפתקאות כפי שמוצג להלן, הוא תשלום תמורת ארוחות במטבח הפועלים בחיפה, בבקשה
מאלול תרפ"ג לקבל קבלה תמורת הקבלות שהועברו חזרה ובנוסף נדרש הוועד למועד סגירת חוב תמורתן.
 
B006
 
דוגמא נוספת והפיקנטית מכולן, היא מכתבו של אליעזר מלמוד שהיה בעל מלון "הירדן" בחיפה ברח' נצרת
ובנוסף גם גיסו של יוסף ברץ ממיסדי דגניה. מלון "הירדן" כונה ע"י אנשי נהלל גם בשם "הוטל דה גיס" על שום
ייחוסו המשפחתי ליוסף ברץ. בנוסף, היה מוכר בעיקר בכתב ידו המיוחד ולפי תכתובת המכתבים בינו לבין
המושב, נראה כי אנשי נהלל או אורחיהם שנהגו ללון במלון לפני יציאתם לחו"ל שלמו את התמורה בפתקאות
בהסכמת בעל המלון כמובן.
 
B007
 
בפגישתי עם ברק נורקין (שנת לידה 1920) בביתו בנהלל בשנת 2005, כאשר הראיתי לו את הפתקאות הוא
סיפר, כי הסיבה שהוא זוכר את הפתקאות היא, שאימו שלחה אותו יום אחד לפחח על מנת לקנות ממנו קופסת
פח לאחסון ריבה שאימו הכינה. הוא כילד בן 4 בערך קיבל פתק שאינו זוכר את ערכו, ובדרך לפחח אחזה בו רוח
עליזות והחליט לקרוע את הפתק לחתיכות קטנות, כאשר ראה אותו אחד התושבים קורע את הנייר כעס עליו והילד
הקטן חזר בוכה לביתו. כאשר סיפר את הסיפור לאימו, ואימו ספרה לו על חשיבות הפתק, הוא עד היום מספר את
הטראומה שבגינה הוא זכר את הפתקאות שהוצגו בפניו על ידי.
 
B008
                                                          ברק נורקין בביתו בנהלל אוחז את הפתקאות
 
החתומים על פתקאות מחסן משותף נהלל -
יעקב (אורי) זסלבסקי - עלה לארץ בשנת 1910, התיישב בנהלל, נפטר ב 26.7.1970. עבד כפועל בבן שמן,
חולדה, באר טוביה (קסטינא), באר יעקב ומקווה ישראל. היה מראשוני חברי הוועד בכפר נהלל. היה דודו של
בנימין זרחי.
 
י.ד. פרנקל - נולד ב 1894 עלה לארץ בתרע"ג, חבר "צעירי ציון". נפטר ב 10.9.1965. עבד בחדרה, חפצי בה,
גן שמואל ק.ענבים. נכנס לוועד מאוחר יותר. היה דודו של ברק נותקין.
 
הפתקאות:
להלן נתונים לגבי 3 פתקאות קיימות -
1 מיל מצרי - גודל 3.5x5 ס"מ, ערך רשום 1 מילים, צבע ירקרק.
1 גרוש מצרי - גודל 5x4.5 ס"מ, ערך רשום 1 ג"מ, צבע כחלחל.
2 גרוש מצרי - גודל 5x4.5 ס"מ, ערך רשום 2 ג"מ, צבע ירקרק.
כל הפתקאות הודפסו על גבי קרטון בצבע הדפסה שחור, על הפתקאות חתומים בכתב יד האדונים
זסלבסקי ופרנקל שהיו מחברי בוועד בנהלל.
 

הוסף תגובה

לתשומת ליבך תגובות לא הולמות ייחסמו!


קוד אבטחה
רענן