שמעון הוטניק

אין לי מושג למה, אבל כבר מגיל צעיר משך את עיני מראן של קופסאות גפרורים. אולי בתוך הבית הקטן בו גרתי בילדותי, היו קופסאות הגפרורים הצבעוניות מעין נקודת אור כלשהי. בתנאים של מחסור בצעצועים, שימשו הקופסאות הריקות גם כקוביות משחק, כמכוניות, כרכבת, או כל דבר אחר שעלה אז בדמיוני כילד.



ארגז המיטה שעליה ישנתי שימש לאחסון אוצרי הקט, שעם הזמן הלך וגדל. היו אלו ימים בהם חברות הגפרורים בארץ (נור, נמר ועוד) היו מאד פעילות, וקופסאות הגפרורים שימשו פלטפורמה מכובדת לפרסום והעברת מסרים. מעבר לפרסומות המסחריות של מוצרים שחלקם כבר אינם קיימים כיום, היה גם שפע של פרסומות או מסרים ממשלתיים/צבאיים – לא להתרחץ ללא מציל, לחסוך במים, לקנות פיס, לשמור סוד ועוד ועוד... חיים שלמים של מדינה צעירה אפשר לחשוף דרך קופסאות אלו.

וכך עם השנים הלך האוסף וגדל, עד לשלב בו יצרניות הגפרורים הישראליות הפסיקו את פעילותן בארץ והוחל ביבוא קופסאות גפרורים מחו"ל.

האוסף כיום מונה כ-1600 פריטים שונים, בגדלים שונים. ממוין ומסודר לפי נושאים. לי מאד חבל שאין לי אפשרות להציגו לקהל הרחב או למי שמתעניין בדברים כאלו. אין לי כוונות רווח והכי ישמח אותי אם יימצא גורם כלשהו פרטי או ציבורי שיקבל ממני את האוסף ויוכל גם להציגו וגם לשמרו באותה עת.

מצורפים להנאתכם מספר תמונות מהאוסף.

הוסף תגובה