Vinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.xVinaora Nivo Slider 3.x
עולמם של הפלשתים
מחזיקי מפתחות של צה"ל
קופסאות גפרורים
תערוכה: בורא מאורי האש
יונתן רנד
 A001
המאמר הנוכחי הוא חלק ממחקר מקיף יותר על חברת  
אנגלו-פלשתינה (אפ"ק), לימים "בנק אנגלו פלשתינה", והוא 
מתמקד בפריט נומיסמאטי מעניין - סידרת הצ'קים הרשומים
שהבנק הנפיק בתחילת מלחמת העולם הראשונה והם  
"השטרות העבריים הראשונים". 
 
רקע היסטורי
חברת (בנק) אנגלו פלשתינה נוסדה בפברואר 1902
בלונדון, כחברת בת של "אוצר התיישבות היהודים" אשר הוקמה אל ידי הרצל לשמש כמכשיר פיננסי של התנועה
הציונית. סניפה הראשון של החברה נפתח באוגוסט 1903, על ידי דויד זלמן לבונטין, המייסד ומנהל הראשון של
החברה. העשור הראשון של פעילות החברה היה פורה, עוד 7 סניפים נפתחו בפלשתין וביירות והחברה הוערכה לא
רק על ידי הישוב היהודי אבל גם על ידי התושבים הערבים והמוסדות העות'מאניים.
 
ב-28 ביולי 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה באירופה, וב-3 לאוגוסט הכריזה האימפריה העות'מאנית על
"ניטראליות מזוינת" וכפתה מורטוריום ומגבלות כלכליות ברחבי האימפריה וכמובן בפלשתינה. המורטוריום יחד עם
אי הודאות לגבי מלחמה באירופה גרמו לאוכלוסייה לאגור מזומנים, והחוסר במחזור הכספים גרם למשבר כלכלי
וכמעט להפסקה מוחלטת במסחר ביישוב. 
 
על מנת להתגבר על חוסר המזומנים ולספק לתושבים את "הפרנקים המוזהבים" (מטבעות זהב ובעיקר מטבעות זהב
פרנקים היו הבסיס לסחר בפלשתינה קדם למלחמה), אפ"ק יצרה את שיטת השימוש בצ'קים רשומים או "שיקים 
מסומנים" כפי שקראו להם. קיימות עדויות היסטוריות, המעידות על האופן והסיבה להפעלת השיטה כפי המתואר:
 
1. מכתב מסגן מנהל אפ"ק הופיין לעו"ד קפלן של ה"גוינט אמריקאי" מה-1 לנובמבר 1922:
"בימים הראשונים של המלחמה כאשר מטבעות (כסף מזומן) לפתע נעלם מהמחזור ובזמן שהיה מורטוריום (של 
ממשלת האותומן) הצורך עבור כסף מזומן הורגש היטב. לא הממשלה או הבנק האותומני מילאו את הצורך ולכן אנו
הינו צריכים לעשות משהו. לצורך זה המצאנו שיטת "הצ'קים הרשומים" המבסס על הרעיון האמריקאי של
(Certifying a Check). אפשרנו ללקוחתנו למשוך צ'קים מהבנק על טפסים מודפסים מיוחדים שהכנו לצורך זה
ובסכומים קבועים של 5, 10, 20 , ו-100 פרנקים והצ'קים האלו "נרשמו" על ידינו, דומה לשיטת האמריקאי של
מאשרים צ'קים שיטה לא מוכרת באנגליה. החתמנו את הצ'קים כדי לאשר שהמשוך מותר לו למשך את הסכום
מהבנק. הצ'קים האלו נמשכו על ידי הלקוח על חשבונו אשר על ידו בחתימתו וכך הופצו באופן חופשי למחזור והפכו
להיות שטרות לכל דבר".
 
2. מכתב מסגן מנהל האפ"ק הופיין לעו"ד קפלן של ה"ג'וינט אמריקאי" מה-5 לדצמבר 1922:
"הצ'קים הונפקו לראשונה ביפו לקראת סוף השבוע הראשון למלחמה ולאחר מספר ימים בסניפים האחרים" מזה אנו
יכולים ללמוד שהתאריכים של הצ'קים הראשונים היו צריכים להיות מה-6 או ה-7 לאוגוסט 1914 ויש צ'קים ששרדו
עד היום מה-13 לאוגוסט. נדמה היה שבמהלך השבועות הראשונים לאחר ההנפקה, הציבור לא נתן אימון מלא
בצ'קים ובן הילל הכהן כותב ביומנו לגבי הזמן הזה: "והשיקים של אפ"ק אינם מתקבלים במלואם ומחירם פוחת ויורד".
 
3. קטע מיומנו של מרדכי בן הלל הכהן 17 לאוגוסט 1914:
"באין כסף מזומן הוציא האפ"ק שיקים-רישומים, מתחילה של עשרים פר' כל אחד, ואח"כ של סכומים שונים בני 5,
10, 20, 50 וגם 100 פר' כל אחד. הצ'קים האלה, שכול אחד מושך אל עצמו, היינו מבקש מאת הבנק שישלם על
פיהם, הבנק רק רושם עליהם, שהוא נכון לקבל אותם לתשלום כאשר אך תרשנו תקופה. באופן זה הכסף בטוח מצד
אפ"ק, ורק לעת עתה אין הוא משלם מחירו מפני שהקופה ריקה. האפ"ק מקבל שיקים כאלה מאת כל איש לתשלומי
החובות וגם לזכות כל חשבון, ורק כסף מזומן איננו נותן על פניהם. בזה הוקל המצב בהרבה, כי במקום הזהב החסר
נמצא סורוגט למלא את מקומו. האפ"ק נותן שיקים כאלה לכול מי שיש לו אצלו חשבון, היינו לכל אלה שהוא צריך
לתת או שהוא רוצה לתת להם, כלומר שהוא רוצה להלווה להם. ומפני שאין בשוק זהב בנמצא, לכן יש מהלכים בשוק
בין הסחורים גם לשיקים כאלה. אמנם מתחילה פחד הבנק להוציא שיקים כאלה, מפני שהקהל עשוי לראות בהם
בנקנוטים, ובבנקנוטים אין רשות לשום בנק בטורקיה להוציא, כי זכות זו היא רק בידי הבנק העותומני". 
 
4. עדות נוספת הדומה מאוד בתוכנה למכתב הראשון לעיל "דיווח של ז. ד. לבונטין לממשלת אנגליה ב-1917",
נמצאה בספרו של רפי דבח "שטרות מועצה המטבע של פלשתינה (א"י)" - עמודים 22 ו-46.
 
A002כתוצאה מהמצב התקיימה אסיפה במלון קמניץ בתל אביב ב-21
לאוגוסט בין נציגים של אפ"ק, כולל המנהל לבונטין ונציגי הסוחרים 
של תל אביב יפו, ודנו על דרכים לטפל במשבר הכלכלי. הוחלט 
להקים "אגודת הסוחרים" שמטרתה לתמוך במהלכים של אפ"ק 
ולהשיג את אמון הציבור בצ'קים הרשומים שלו. מצידה, אפ"ק 
הסכימה למספר בקשות של האגודה, שהמרכזי ביניהם הוא הפקדת 
3,000 פרנקים זהב בחשבון מיוחד עבור אגודת הסוחרים על מנת
שתהה אפשרות לתת הלוואות קצרות מועד לחברים באגודה בזהב 
כנגד הצק'ים שלהם. ב-24 באוגוסט פרסמה האגודה כרוזים הקוראים 
לציבור (כפי שמופיע בספרו של רפי דבח, ע"מ 26). הסכם סופי בין 
אפ"ק לבין אגודת הסוחרים נחתם ב-25 באוגוסט.
 
נראה כי שיתוף הפעולה בין האגודה החדשה לבין אפ"ק נשא פירות, 
כיוון שב- 1917 אפ"ק דיווחה שבשלושת החודשים לאחר פרוץ 
המלחמה היו במחזור הכספים צ'קים בסכום כולל של 700,000 
פרנקים.
 
ב-4 לנובמבר 1914 הצטרפה האימפריה העות'מאנית למלחמה
לצידה של גרמניה, ומכיוון שאפ"ק היה בנק אנגלי, הוא הוכרז כמוסד
אויב ונסגר על ידם באופן זמני. הסגירה הזמנית הפכה לקבע כאשר
בינואר 1915 הממשלה העות'מאנית הכריזה שפעילותה של אפ"ק בלתי חוקית  והוציאה מחוץ לחוק את הצ'קים
הרשומים בהוצאת אפ"ק. בנוסף הורתה הממשלה לציבור להחליף את הצ'קים בזהב אצל נציגי הממשל אבל רק
כ-1% הוחזר, דבר המעיד על תמיכה רחבה של הציבור בצ'קים.
 
למרות ההכרזות וההטרדות של הממשלה העות'מאנית, המשיכה פעילות אפ"ק לשירות היישוב ושאר תושבי פלשתין, והצ'קים היו במחזור במהלך כל תקופת המלחמה. הופיין מדווח ב-1922, כי בשלהי המלחמה רוב הצ'קים
נפדו על ידי הבנק בשווי ערך עבור פרנקים או בשווי ערך עבור כסף מצרי. בנוסף הופיין מדווח שאפילו ב-1922,
מספר לא מועט שנים לאחר המלחמה, הבנק עדיין מכבד בשווי ערך את הצ'קים הבודדים שמגיעים.
 
סיווג הצ'קים
את הצ'קים הרשומים של אפ"ק ששרדו עד היום, ניתן לסווג לשלושה סוגים עיקריים, כפי שניתן לראות בטבלה מספר
1. ההבדל המשמעותי קיים בין סדרה 1 לבין סדרה 2. על הצ'קים מסדרה 2 רשום במפורש "סדרה 2" והנפקת היתה
מסוף אוגוסט עד נובמבר ואילו על הצ'קים מסדרה 1 לא כתוב דבר, והנפקתם היתה מתחילת אוגוסט ועד ספטמבר.
עד לאחרונה חשבו שסדרה 1 קדמה מבחינה כרונולוגית לסדרה 2, אך לאחר בדיקה מעמיקה של הרבה מאוד
שטרות מסתבר שאין חתך כרונולוגי ברור בין הסדרות ויש אף חפיפה ביניהם.
 
תיאור שלושת סוגי הצ'קים:
סוג 1: צ'קים סטנדרטים של אפ"ק שהודפסו בבית דפוס אוסטרי - "Buchdruckerei Industrie Wien“ והיו בשימוש
הבנק כמה שנים קודם לכן. הצ'קים מודפסים באנגלית, רשומים לאנגלו פלשתין בע"מ צ'ק עצמי, בעל ערכים 5, 10,
20 ו-100 פרנקים ומודפסים בצבעים שונים. על גבי הצ'קים חתימה מקורית או חותמת חתימתו של - Z. D. Levontin, (ז. ד. לבונטין) מנהלו הכללי של אפ"ק ושל E. Hoffien (א. הופיין) סגנו וכן בול פיסקאלי בערך 20 פרה.
 
A003
 
סוג 2: כמו סוג 1 אך נמצאו שלושה ערכים: 10, 20 ו-50 פרנקים, כולם מודפסים בצבע אדום מבריק באנגלית
ועברית. על-גבי הצ'קים יש חותמת של מר קרמיול ומר ברשד - המנהל והגזבר של סניף צפת. הבול הפיסקאלי
מודפס בצבע אדום.
 
A004
 
סוג 3: הצ'קים מודפסים עם המילים באנגלית - "Second Series" (סדרה 2), הצ'קים הודפסו בירושלים בבית דפוס
מונזון ודומים לצ'קים של סדרות 1 ו-2 אך עם הבדלים באיור כגון תוספת של שלושה מגני דוד בתחתית, מימין
ומשמאל לאיור המקורי. נמצאו 3 עריכים: 10, 20, 100 פרנקים עם כיתוב באנגלית בלבד (כמו סוג 1). על-גבי הצ'קים חותמת חתימתו של לבונטין והופיין ובול פיסקאלי בערך 20 פרה. 
 
A005
 
צ'קים מצפת
הצ'קים מסוג 2 הם מעניינים במיוחד כיוון שהם היחידים שהונפקו בסניף מקומי של אפ"ק בשם צפת. ניתן להסיק
זאת בבדיקה של החתימות וההתאמה של אלה לרשימת מורשי חתימה של אפ"ק. מוצאים שהם נחתמו על-ידי
J. Karniol (י. קרניול) ו-I. Barschad (ס.ג. ברשד). מרשימת העובדים באפ"ק מ-1913 ניתן למצוא כי מר קרניול
היה מנהל של סניף צפת בזמן שמר ברשד היה הגזבר באותו הסניף. למרות שהופיין אכן מציין כי הצ'קים הונפקו
בסניפים אחרים מלבד יפו, אלה הם היחידים שניתן לייחס לסניף אחר.
 
בנוסף, צ'קים אלו הינם הסוג היחיד אשר הונפק בערך של 50 פרנק והוזכר ביומנו של בין הלל, אך לא הוזכרו
בדיווחים של לבונטין או של הופיין לאחר המלחמה. דבר מוזר נוסף הוא שבעוד שסדרות 1 ו-3 הודפסו באנגלית
בלבד סדרה 2 הודפסה גם באנגלית וגם בעברית. חשוב לציין אומנם שקיימת דוגמה של צ'ק בערך 20 פרנק עם
חתימותיהן של קרניול וברשד אך עם כל המאפיינים של סוג 1 ולא של סוג 2!
 
A006
 
טבלת השוואה בין סוגי הצ'קים: 
 
סוג Type 1 Type 2 Type 3
א.פ.ק. סדרה Series 1 Series 1 Series 2
תאריכי הוצאה ידועים* 13.8.1914-6.9.1914 1.9.1914-16.10.1914 25.8.1914-9.11.1914
בית הדפוס Buchdruckerei
Industrie Wien
Buchdruckerei
Industrie Wien
 

Lith. Monsohn
Jerusalem

שפה לועזית בלבד  

לועזית ועברית וגם
לועזית בלבד

לועזית בלבד 
איור (Vignette) רגיל רגיל

 

דומה לרגיל עם תוספת
של 3 מגני דוד

חתימות לבונטין והופיין קרמיול וברשד לבונטין והופיין 
עריכים ידועים 5 פרנק  -
  10 פרנק 10 פרנק 10 פרנק 
  20 פרנק 20 פרנק 20 פרנק 
   - 50 פרנק
  100 פרנק  - 100 פרנק 
 * מבוסס על סקר של מעל 85 צ'קים שקיימים
 
סיכום
התבונה והתושייה של חברת אנגלו-פלשתינה בתחילת מלחמת העולם הראשונה הובילה להנפקת השטרות
ה"עבריים הראשונים" בארץ ישראל בצורה של צ'קים רשומים. חלק מאספני השטרות של א"י כוללים את שתי
הסדרות של הצ'קים (סה"כ 10 יחידות) באוספים שלהם וגם אספני חתימות מתעניינים בצ'קים אלו, מכיוון שהם
חתומים ע"י רוב גדולי הישוב של אותה התקופה.
 
קיימות עדיין מספר שאלות פתוחות בהקשר לצ'קים אלה ואולי המשך המחקר יוכל לתת פתרונות לשאלות כגון: 
  • מה משמעות הסדרות ומדוע יש חפיפה כרונולוגית בין סדרה 1 ו-2?
  • מדוע עברו להשתמש בצ'קים המודפסים בירושלים עבור סדרה 2? האם זה עקב בעיות אספקה בזמן המלחמה?
  • מדוע הוזכר העריך 50 פרנק רק אצל בן הילל הכהן ומדוע הונפק רק בצפת?
  • האם צ'קים הונפקו גם ביתר הסניפים ואם כן, האם ניתן למצוא דוגמאות כיום?
ברצוני להודות לאברהם בירנבוים, שלמה טפר ורפי נחום על שאפשרו שימוש באוספם ובחומר היסטורי אחר.
 

תגובות  

0 # יצחק 2016-04-09 17:48
מאמר מעניין. רק ברצוני להוסיף שבנק אנגלו-פלשתינה הפך לימים לבנק לאומי.
תגובה | תגובה עם ציטוט | ציטוט

הוסף תגובה

לתשומת ליבך תגובות לא הולמות ייחסמו!


קוד אבטחה
רענן