בוגט ארט - אספנות

אלכסנדר בוגט

קיימים הרבה אספני נומיסמטיקה ושטרות, אך לא לכל אחד יש את היכולת ליצור אוסף שלם אשר מכיל בתוכו כמות גדולה כזו של פריטים, ביניהם נדירים מאוד ורובם, במצב מצוין. רן פלם הוא בין היחידים שהצליח לבנות אוסף מרשים כזה. זה מה שדחף וגרם לו להגשים את הרעיון של יצירת ספר המקיף את מלוא ההיסטוריה של שטרות ישראל. ואכן בספר זה, רן והעורך יגאל ארקין, התעמקו ותיארו את ההיסטוריה המרתקת של שטרות ישראל - תחילת דרכם, כיצד נוצרו ואיך התפתחו עד ימינו.

הספר נכתב באנגלית ובנוי משלושה כרכים כאשר כל כרך עוסק בנושא ובתקופה מסוימת בשטרות ישראל. הכרך הראשון מציג את הסיפור שמאחורי הקמתה של מדינת ישראל בסדרת השטרות הראשונה אי פעם. סדרה זו הופקה ע"י בנק אנגלו-פלשתינה בשנת 1948 במסגרת הסכם מיוחד עם ממשלת ישראל הזמנית.החברה שנבחרה להדפסת השטרות היא ABNC האמריקאית. בנוסף, רן חושף בכרך זה כמה שטרות נדירים מאוד, דוגמאות, תיעודים, דוגמאות של הנפקות משנת 1948 של שטרות אנגלו-פלשתינה וסקירה היסטורית שלהם. כמו כן מסופר על אליעזר הופין כיצד התגבר על הסתייגותה של ABNC לקבל את משימת ההדפסה, וגם מכשולים נוספים אחרים במאמציו ליצירת השטרות עבור המדינה החדשה. חלק זה כולל גם שטרות חירום שהונפקו ב-1948 והסדרה של בנק לאומי משנת 1952. בנוסף, כרך זה מכיל דוגמאות יפהפיות של שוברי תשלום נדירים אשר הנפיקה עיריית תל אביב בשנים 1948- 1949.

הכרך השני פותח עם סדרת נופים משנת 1955, צילומי ארכיון של העיצובים המוקדמים לסדרה זו וגם דוגמאות הדפסה מקבילות תחת השם ״בנק לאומי בע״מ״ (ואילו בשטרות שהונפקו מסדרה זו הופיע השם "בנק ישראל" כשם הבנק הסופי). חשוב לציין כי מדובר בשטרות דוגמה נדירים מאוד. בהמשך ניתן לראות הדפסות פרוגרסיביות, סדרת שטרות דמויות מ-1958 ועוד שלל של דוגמאות הדפסה מגוונות וביניהם שלבי הדפסה בווריאציות שונות של סדרות אלו. הסדרה האחרונה שמוצגת בכרך זה היא סדרת אישים ידועים משנת 1968.

הכרך השלישי והאחרון פותח בסדרת הלירה, אשר הונפקה בשנת 1973, בזמן שהחלה אינפלציה חמורה לפקוד את הכלכלה הישראלית. בשנת 1978, בניסיון ראשון להתמודד עם המצב, הוחלף המטבע מ-"לירה" ל-"שקל" ובעקבות זה הושמט אפס אחד מכל ערכי השטרות. כך לדוגמה 50 לירות הפך ל-5 שקלים וכו'. דוגמאות של שטרות מסוג זה מוצגות בכרך זה. בהמשך לכך, ככול שהאינפלציה המשיכה לצאת משליטה, נדרשו פעולות דרסטיות יותר. בין הפעולות שננקטו בשנת 1985 היו שינוי שם המטבע מ-"שקל" ל-"שקל חדש (ש"ח)"והשמטה של שלושה אפסים. כך למשל שטר של 5000 שקל החולף ל 5 ש"ח. גם סדרת שטרות זו יחד עם דוגמאות מוצגות בכרך זה. עוד עניין שרן מציג בכרך זה, היא העבודה שבאמצע שנות התשעים, כאשר האינפלציה הגיעה לשליטה, כל הסדרות הנוספות הונפקו רק בארבעה ערכים: 20 ש"ח, 50 ש"ח, 100 ש"ח ו -200 ש"ח. משנת 1973 ואילך הונפקו והופצו הרבה פחות שטרות דוגמה, בהשוואה לעבר. כתוצאה מכך, שטרות הדוגמה האלה, המכונים על ידי האספנים: "דוגמאות מודרניות", נחשבים למאוד נדירים. החלק האחרון בכרך זה כולל פריטים נומיסמטיים שהונפקו לאספנים, כגון גיליונות הנצחה, גיליונות שלא נחתכו ותיקיות מיוחדות.

רן פלם, יליד 1947, נולד וגדל בחיפה. עתודאי, בוגר הטכניון – הנדסת חשמל. בתום לימודיו שירת חמש שנים כקצין בחיל האוויר. בקריירה האזרחית, רן עסק באלקטרוניקה – מעגלים דיגיטליים ומחשבים, וכבר בתחילת דרכו התמקד בתוכנה. עבד באלסינט מערכות הדמייה, מעבדות בל בארה"ב, ולאחר מכן הקים מספר חברות הקיימות עד עצם היום הזה. תחביביו הראשונים של רן כללו איסוף בולים ומאוחר יותר התמקד כמעט לחלוטין באיסוף שטרות, ובמיוחד, שטרות ישראל משנת 1948 ואילך. החל מ-1987 רן מתגורר בארה"ב בחוף המזרחי. נשוי, אב ל-4 ילדים וסב ל-11 נכדים. בימים כתיקונם, מרבה לבקר ולשהות בישראל.

1 תגובה

אלכסנדר גולברג

Alex Golberg

אני חובב אספנות נלהב כבר כמעט שני עשורים. עסקתי באיסוף מטבעות, שטרות ועוד. את המאמר הזה בחרתי להקדיש לאחד הנושאים החביבים עליי במיוחד - נושא אמצעי התשלום. אספנות אמצעי תשלום היא מאתגרת ומעניינת במיוחד. כל פריט עשוי להתברר כייחודי וכיחיד במינו. כל פריט טומן בחובו פיסת היסטוריה, סיפור על תקופה, על מקום, על בני אדם, על מצב כלכלי או פוליטי בנקודת זמן מסוימת במקום מסוים. אמנם ישנן סדרות שלמות של אמצעי תשלום, אך לרוב נתקלים בפריטים בודדים הראויים למחקר ולהתייחסות נפרדת. כדי להבין את ההקשר ההיסטורי, נדרשים מחקר והעמקה על התקופה בה הונפקו. תחום אספנות אמצעי התשלום הוא תחום בו קיים מחסור במחקר, בספרות ובידע קודמים, מה שהופך אותו למעניין במיוחד. עבורי, הוא אינו עוסק רק באתגר שבהשגת הפריט שחסר באוסף ובסימונו במקום המתאים בקטלוג, ואינו מספק רק את הריגוש שבעשיית עסקה מוצלחת או בהשגת הפריט במחיר מציאה, אלא הוא עוסק בגילויים חדשים, בחשיפת פרטים היסטוריים שאבדו אי שם בעבר, ובתחושה שאתה הראשון שהצליח לעשות זאת! כל אלו הם שמייחדים, בעיניי, את אספנות אמצעי התשלום מענפי אספנות אחרים, כמו, לדוגמה, אספנות מטבעות או אספנות שטרות. כשעוסקים בתחום אספנות אמצעי התשלום, השאלה הראשונה שעולה היא כיצד הם מוגדרים. שאלות מתבקשות נוספות הן מי הנפיק את האמצעים ומדוע. שאלות אלו די מורכבות, אך אנסה לספק להן מענה קצר בשורות הבאות. תחילה, נגדיר מהו אמצעי תשלום - זהו תחליף למטבע המקומי, שמונפק על-ידי גורם בשוק הפרטי, בניגוד לכסף קלאסי, המונפק על-ידי המדינה. אמצעי התשלום משמש עבור רכישת סחורות, ותוקפו מוגבל לתחום העיסוק של הגורם המנפיק. לרוב, אמצעי התשלום יישאו את ערך המטבע המצוי בשימוש באותה תקופה, או לחלופין, יוצמדו ליחידות הסחורה של בית העסק.אמצעי התשלום יכולים להיות מיוצרים מחומרים שונים - מנייר, ממתכת או מפלסטיק, ויכולים לבוא בצורות גיאומטריות שונות. עם זאת, לרוב יהיו אלה פתקים העשויים מנייר. מאפיין חשוב של אמצעי התשלום הוא האפשרות לעשות בהם שימוש חוזר. בעל עסק יכול להשיב למחזור את אמצעי התשלום שהתקבלו מלקוחותיו, ולקוחות אחרים עשויים להשתמש בהם שוב לקניית סחורות באותו בית עסק. בולי דואר, לדוגמה, אינם ניתנים לשימוש חוזר, ואינם מהווים אמצעי תשלום. כך גם צ‘קים – לרוב. עם זאת, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, מוכר שימוש חוזר בצ‘קים שהונפקו על ידי בנק אנגלו-פלשתינה. לצ‘קים אלו היה ערך קבוע והם שימשו כתחליף למטבע מקומי.

מדוע מונפקים אמצעי תשלום? קיימות לכך מספר סיבות, רובן ככולן כלכליות. ראשית, מדובר במעין עסקת הלוואה - בעל העסק מוכר לציבור הרחב ”אמצעי תשלום פרטיים“ במחיר הנמוך משוויים, למעשה הלקוחות מקבלים הנחה בבית העסק. בתמורה, בעל העסק מקבל לידיו סכום גדול ומידי שיכול לשמש אותו לצורך פיתוח עסקיו, ובאותה הזדמנות זוכה בקהל לקוחות נאמן המחויב לממש את אמצעי התשלום בבית העסק שלו. שנית, בעל העסק נהנה מרווח סמוי נוסף, מאמצעי תשלום שלא מומשו, עקב תפוגת תוקף או עקב אבדה. כתחליף למטבע המקומי.

דוגמאות של אמצעי תשלום:

לאמצעי התשלום היה תפקיד חשוב בתקופות של חוסר יציבות כלכלית, כדוגמת תקופות מלחמות או בתקופות של אינפלציה חדה. בתקופות אלו של חוסר יציבות קיים מחסור במטבע קטן - ”חוסר בפרט“ הנחוץ למתן עודף ממטבע או שטר כסף שערכו גדול יותר. דוגמה טובה לכך הייתה שימוש שנעשה בתקופת המנדט הבריטי ועד אמצע שנות החמישים בכרטיסי אוטובוס של חברות שונות כתחליף לעודף.

8a1 4a3 9a1

בנוסף, על חלק מאמצעי התשלום היה מצוין במפורש סוג הסחורה, כדוגמת לחם ,חלב ,קרח או בננות. באמצעותם ניתן היה לרכוש את המוצרים ללא תלות במחירם בעת הרכישה, ובכך למעשה הם היוו מעין הגנה מפני אינפלציית מחירים חדה. כמו כן, בתי עסק שנהנו מאמון הציבור והנפיקו אמצעי תשלום, תרמו ליציבות הכלכלית בעתות משבר, כי הלקוחות סמכו על כך שהאמצעים יכובדו בכל עת ללא תלות במחירים ובמצב.

23a4 34a2

56a3

לאחר שנות איסוף רבות הבנתי שהגיע זמן לקטלג את אמצעי תשלום הרבים הידועים לי ולחברי לתחום האספנות, הספר היחיד שהיה ידוע בתחום הוא של סילביה הפנר ז"ל שהודפס בסוף שנות השבעים של מאה הקודמת בארה"ב ושימש דורות רבים של אספנים בארץ ובעולם, איך הספר הזה כלל מידע דיי מצומצם בנושא אמצעי תשלום ישראלים, תמונות של הפריטים היו בשחור לבן, הספר ריכז נושאים רבים בתחום הנומיסמטיקה הישראלית היה מעולה לתקופה של שנות השבעים או שמונים בלבד, כך שהוצעה של ספר המרכז בתוכו מידע רב ועדכני בנושא אמצעי תשלום היה הכרחי עבורי. בינואר 2019 ראה אור ספרי הראשון בתחום הנומיסמטיקה: "קטלוג פתקאות אמצעי תשלום מנייר בישראל". בקטלוג רוכזו וקוטלגו כ-1700 פריטים מימי האימפריה העות'מנית ועד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר כל פתקה מוצגת בגודל ובצבעים אמתיים. לכל פתקה הוצג מחיר או לחלופין, ניתנה הערכה של מידת הנדירות. הספר הודפס בכריכה קשה וכלל 282 עמודים בצבע מלא על נייר כרומו, הודפסו ונמכרו כ-150 עותקים בלבד. על העיצוב עמל וטרח אלכסנדר בוגט.

Kriha Catalog Golberg new cutted

דוגמאות של אמצעי תשלום המופיעים בספר:
• פתקה של מועצת פתח-תקוה עם חתימה של שלמה שטמפפר שהיה לראש העיר הראשון של פתח -תקוה על סך 50 מיל משנות השלושים של מאה הקודמת ששימשה למסחר בגבולות המועצה.

PetahTikvaAv

• שובר לתשלום מסי העירית תל-אביב משנת 1948 ששימש לתשלום מסים והיה כתחליף לשטרות כסף באזור תל-אביב.

10a1

• פתקה של חברה המשביר בע"מ על סך 1 גרוש מצרי משנות 1916-1927, שימשה כתחליף כסף בחנויות החברה.

mshbir 1

• פתקה של חברת תחבורה א.ש.ד. על סך 5 פרוטה ששימשה לתשלום על הנסיעה או כתרומה למגן דוד אדום בתחילת שנות החמישים.

2a2

ספר ריכז פתקאות תשלום מהתחומים הבאים: עיריות ומעצות, חניות, חברות עסקיות, מסעדות, כוחות בטחון, מוסדות צדקה, דמי רפואה, תחבורה, אגודות שיתופיות, משקים ומושבים. לצערי הרב אמצעי תשלום של קיבוצים לא נכנסו לספר הראשון בגלל מספר סיבות ולכן בשנה הבאה מתוכננת הדפסה של ספר נוסף בנושא פתקאות קיבוצים. עד היום נאסף מידע על 174 קיבוצים שונים שהדפיסו כסף קיבוצי במהלך שנות קיומם, בספר אתאר ואראה סוגים שונים של כסף קיבוצי ואת נדירותם, כמו כן אוסיף כמה מילים על כל קיבוץ או קבוצה שיתופית המתארות את קבוצת המקימים, תאריך הקמת ישוב ומיקומו הגאוגרפי.

מספר דוגמאות של אמצעי תשלום מקיבוצים שונים שיופיעו בספר הבאה:
• דגניה א' תלוש בערך של 10 אגורות

lastscan21

• קבוץ בור חיל – תלוש של תקציב הלבשה והנעלה על סך 10 לירות ישראליות.

lastscan89 new

• קבוץ רמת-יוחנן – תלוש לקניית סיגריות על סך 10 לירות ישראליות

lastscan72

4 תגובות

ולדימיר ברנשטם

התפרצות האנטישמיות באימפריה הרוסית גרמה לגל של פוגרומים יהודיים, שהמפורסם שבהם היה פוגרום קישינב בשנת 1903. ב-6 באפריל 1903, בצהרי היום הראשון של חג הפסחא הנוצרי וביום הלפני אחרון של חג הפסח היהודי, צלצלו הפעמונים בקישינב ומיד החל הפוגרום. במהלך הפוגרום, אשר תוך העלמת עין של הרשויות נמשך יומיים, גבה כ-50 קורבנות וגרם לפציעתם של כ-500 איש. בעיתון "ביסרביץ" בתאריך 24 (11) באפריל 1903 נכתב: "ביום רביעי חוקרי משטרה מהתחנה הראשונה והשלישית בעיר קישינב ביצעו בדיקה רפואית משפטית בגוויותיהם של יהודים, הנהרגו במהלך הפוגרום... את סיבת המוות היה קל לקבוע, כיוון שכל הפגיעות בוצעו בראש באמצעות כלי נשק כבדים ולא חדים, קרי שברי רהיטים, בולי עץ ומקלות. בעקבות כך לא בוצעה בדיקת נתיחה שלאחר המוות, אלא החולפה בבדיקה רגילה. בבית החולים היהודי נאספו 62 נפגעים עם פציעות קשות, ואף הם בראש. אצל רבים הושחתו הפנים: אפים שבורים, עיניים ושיניים עקורות ולסטות שבורות". זיכרון הקורבנות מהאירועים הנוראיים שהתרחשו בשנת 1903 כואב גם היום. העדות לכך הם פריטי הפלריסטיקה והבולאות, אשר הונפקו ברפובליקה של מולדובה ובישראל. ראשית, יש לציין את התג שהונפק לרגל 90 שנה לאירועים הטרגיים (איור 1).

pogrom 1903 01

במליאת מאה שנה לפוגרום, לזכר קורבנותיו הוטבעה מדליית זיכרון (איור 2).

בחלק העליון של המדליה מופיע הכיתוב ברומנית - ZILELE MEMORIEI POGROMULUI DIN CHISINAU. בהמשך מתחת כתוב בעברית. מצידו השמאלי של המגן דוד באותיות מעוצבות חרוט הכיתוב – CHISINAU, ומהצד הימני מילים בעברית וענף דפנה. בתחתית המדליה בצורה מעוגלת מוצגים שמות המטביעים ברוסית - Я. Тихман, С.Шойхет. (תרגום: י. טיכמן, ש. שויחט). הדואר של רפובליקת מולדובה הפיק עבור מאורע זה גלויה חד צדדית עם בול מיוחד. ביום ההנפקה (7 באפריל 2003) הגלויה נחתמה בחותמת דואר מיוחדת בקישינב (איור 3). על הבול מוצגת המנורה, ועל הגלויה והחותמת דואר - אנדרטה לקורבנות הפוגרום של שנת 1903 בקישינב.

pogrom 1903 03
חותמת דואר שהונפקה על ידי הדואר הישראלי מוקדשת לזכר קורבנות הפוגרום. חותמת דואר זו (איור 4) הייתה בשימוש בירושלים ב-6 באפריל 2003.

Pogrom 1903 04
יהודי האימפריה הרוסית למדו שיעור מהפוגרום בקישינב. בחלק מהערים בהן האוכלוסייה היהודית הייתה משמעותית החלו להופיעו יחידות יהודיות להגנה עצמית, תחושות לעלייה וציונות החלו לגבור. כאשר בסוף קיץ 1903 התחרש פוגרום בהומל (בלארוס), בפעם הראשונה התארגנה התנגדות חמושה מול הפורעים, אשר אפשרה למזער את מספר הקורבנות בקרב האוכלוסייה היהודית. הפורעים בפעם הראשונה ספגו אבדות כה כבדות, שכתוצאה מכך עד שנת 1917 לא התחרשו פוגרומים כלל בהומל.

מקורות מידע:

Gazette starosti. Russkia pressa nachala 20 veka ]Russian press in the early twentieth century]. From: http://starosti.ru/

Y, Basin (08.11.2015), "Utapit russkaya rivaluziu v evreskoi krovi" Pragram 1903 goda I obshistvin meseil v rossi nachala 20 veka ]"Drown the Russian revolution in

Jewish blood” Pogroms of 1903 and public opinion in Russia in the early twentieth century[. From: http://litbook.ru/article/8519/

הוסף תגובה

ולדימיר ברנשטם

בישראל תחום ייצור מחזיקי המפתחות הוא מאוד רחב. קיימים מחזיקי מפתחות לשימושים מגוונים, לדוגמה לשיווק ופרסום חברות מסחריות, הנצחת אירועים, מזכרות ואפילו כמזכרות מיוחדות לפוליטיקאים בכירים ממדינות זרות. לאיסוף מחזיקי מפתחות בישראל יש פופולריות רבה.

במקומות שונים בצה"ל נשמרת מסורת של רוח לחימה ומוטיבציה גבוהה. זאת הודות להימצאותם של סיכות, מדליות ופריטים נוספים אחרים המכילים את סמלי החיילות והיחידות השונות, דבר אשר נפוץ מאוד בצה"ל. פריטים אלו יכולים לכלול גם מחזיקי מפתחות, שמוזמנים על ידי הפיקוד של היחידות השונות ומוענקים בתור מזכרת מהשרות הצבאי לחיילים. לעיתים מחזקי מפתחות יכולים לשמש גם כעיטורים צבאיים, במקרים מסוימים מחזיקי מפתחות אלו הוענקו מטעם משרד הביטחון או הרמטכ"ל. לכותב מאמר זה לא ידוע על אספנים שעוסקים בתחום אספנות מחזיקי מפתחות צה"ליים. ייתכן שחלק מהמידע עליהם ניתן להשיג מהארכיונים של היצרנים (בתקופה האחרונה על חלק ממחזיקי המפתחות החלה להופיע חותמת היצרן). בין היצרנים של מחזיקי המפתחות ניתן לציין את החברות צחובוי, מילמן, קרצ'מר וחברות אחרות המייצרות סיכות ומדליות. לצורך המחשת שימוש במחזיקי מפתחות מסוג זה, אשר הוענקו על ידי משרד הביטחון, מוצגות בפניכם שתי דוגמאות. במהלך מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), כאשר ברית המועצות ארגנה רכבת אווירית לאספקת נשק למצרים ולסוריה, ארצות הברית ביצעה גם מהלך כזה עבור ישראל. שם הפעולה הצבאית האמריקאית לסיוע באספקת נשק ותחמושת לישראל נקראה "מבצע ניקל ראס" והשם הישראלי שניתן הוא "מבצע מנוף". מאחר ועיטורים בישראל יכולים להיות מוענקים רק לחיילי צה"ל,עם השלמת המבצע כל אנשי צוות המטוסים האמריקאי קיבלו מדליון-מחזיק מפתחות למזכרת (איור 1).

על גב המדליון מופיע הכיתוב:

"WITH APPRECIATION MIN. OF DEF. I.D.F. ISRAEL OCT "73 .
בתרגום לעברית: "בהערכה ממשרד הביטחון. צה"ל. ישראל אוקטובר. 73'.

דוגמה נוספת, בשנת 1989 נעשה שימוש במדליון-מחזיק מפתחות מכסף עם חותמת של הרמטכ"ל (איור 2) כמתנה סמלית, המוענקת ליתומי צה"ל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

על גבי המדליון מופיע הכיתוב "מצה"ל באהבה" וחתימתו של הרמטכ"ל דאז דן שומרון. קוטרו של המדליון הוא 27 מ"מ מכסף 925 קרט (משקל 26 גרם) בעיצוב ראובן נוטלס. כמות ייצור: 2710 עותקים.

קשה לסווג את כל מגוון מחזיקי המפתחות הצה"ליים. להלן מוצגים הנושאים העיקריים להם מוקדשים מחזיקי המפתחות בשילוב דוגמאות. הכתובים "מזכרת מהיחידה", "בהערכה מהיחידה" או תפילת הדרך מופיעים לעיתים קרובות על מחזיקי המפתחות. במקרים מסוימים, הנושא המופיע על מחזיקי המפתחות קשור למימוש שלו. כך לדוגמה, מחזיק מפתחות שעליו מופיע סמל חיל הים מכיל ברכת הענקת דרגה ממפקד חיל הים. בדוגמה אחרת, הנושא יכול להיות מוקדש לבסיס צבאי מסוים. ישנם מחזיקי מפתחות שעליהם מופיעים סמלי יחידות ספציפיות, שהונפקו להנצחת השירות בהם. כל אלה מהווים קושי בניסיון לקטלג את מחזיקי המפתחות של צה"ל. לפניכם מוצעת אפשרות לקטלוג כזה.

1. מחזיקי מפתחות עם סמל צה"ל, הקשורים לאירועים ארציים או צבאיים:

מצה"ל באהבה, יום העצמאות 1990

2. מחזיקי מפתחות עם סמל החיל, הקשורים לאירועים לאומיים או לאירועים של החיל:

1. סמל פיקוד העורף, הכיתוב בצד השני "בהערכה מפיקוד העורף" 2. מחיל השריון באהבה

3. מחזיקי מפתחות של חטיבות שונות:

1. חטיבת חי"ר גבעתי 2. חטיבת חי"ר גולני 3. חטיבת חי"ר כפיר

בצד השני של מחזיקי מפתחות אלו מופיעה תפילת הדרך

4. מחזיקי מפתחות של יחידות ספציפיות:

גדוד קשר 533 של חיל האוויר, "בהוקרה מהיחידה"

KOIDF014 KOIDF013
הצוללת א.ח.י תקומה

5. מחזיקי מפתחות של בסיסים:

הסמל הישן של חיל הספקה (שנות ה-60), למזכרת מבסיס הספקה צפון

בסיס חצרים חיל האוויר (שנות ה-60), "מהבסיס בהוקרה"

6. מחזיקי מפתחות של בתי ספר צבאיים:

1. הפנימיה הצבאית תל אביב 2. בית הספר לקצינים

7. מחזיקי מפתחות של מוזיאונים ותערוכות צבאיות:

מוזיאון צה"ל

תערוכת צה"ל 1968

8. מחזיקי מפתחות להוקרה:

1. הנהג הטוב 1966. בצד האחורי מופיע הכיתוב: "נהג זכור! עדיף לאבד רגע בחיים, מאשר לאבד חיים ברגע"
2. הנהג הטוב 1960

9. מחזיקי מפתחות להנצחת אירועים ומאורעות שונים:

סדר פסח המרכזי של צה"ל בגייסות שריון 1966

10. מחזיקי מפתחות לכבוד הענקת דרגה:

סמל חיל הים, בצד הגב: "ליום היות אבא סגן אלוף בברכת מפקד חיל הים"

בצד הגב: ברכות על הענקת דרגת סגן אלוף למפקד מחוז מרכז מהאלוף יצחק מרדכי (לימים שר הביטחון)

11. מחזיקי מפתחות לכבוד מבצעים צבאיים:
$D:\Users\Vladimir\C\Papers\Brelok2\In paper\Send\Tzug Eitan\Tzug Eitan.jpg$ $D:\Users\Vladimir\C\Papers\Brelok2\In paper\Send\Tzug Eitan\Tzug Eitan2.jpg$
מחזיק מפתחות של חטיבת גולני המוקדש למבצע צוק איתן

המחקר והקטלוג של מחזיקי מפתחות צה"ליים, מאפשרים להתחקות אחר תהליך השינוי בסמלים ובמבנה היחידות של הצבא. במאמר זה, הכותב לקח על עצמו לנסות ולקטלג את מחזיקי המפתחות של צה"ל. ייתכן וניתן לשפר ולפרט יותר לעומק את אופן הקטלוג, ואף לסווג בצורה אחרת את סוגי מחזיקי המפתחות. אך ללא ספק, כתבה זו תיתן לקוראים נושא אספנות נוסף בתחום המילטריה הישראלית.

אהבתם את התוכן? מוזמנים להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל

הוסף תגובה

שמעון הוטניק

אין לי מושג למה, אבל כבר מגיל צעיר משך את עיני מראן של קופסאות גפרורים. אולי בתוך הבית הקטן בו גרתי בילדותי, היו קופסאות הגפרורים הצבעוניות מעין נקודת אור כלשהי. בתנאים של מחסור בצעצועים, שימשו הקופסאות הריקות גם כקוביות משחק, כמכוניות, כרכבת, או כל דבר אחר שעלה אז בדמיוני כילד.

MB001

ארגז המיטה שעליה ישנתי שימש לאחסון אוצרי הקט, שעם הזמן הלך וגדל. היו אלו ימים בהם חברות הגפרורים בארץ (נור, נמר ועוד) היו מאד פעילות, וקופסאות הגפרורים שימשו פלטפורמה מכובדת לפרסום והעברת מסרים. מעבר לפרסומות המסחריות של מוצרים שחלקם כבר אינם קיימים כיום, היה גם שפע של פרסומות או מסרים ממשלתיים/צבאיים – לא להתרחץ ללא מציל, לחסוך במים, לקנות פיס, לשמור סוד ועוד ועוד... חיים שלמים של מדינה צעירה אפשר לחשוף דרך קופסאות אלו.

MB005

MB002

וכך עם השנים הלך האוסף וגדל, עד לשלב בו יצרניות הגפרורים הישראליות הפסיקו את פעילותן בארץ והוחל ביבוא קופסאות גפרורים מחו"ל.

MB003

MB004

האוסף כיום מונה כ-1600 פריטים שונים, בגדלים שונים. ממוין ומסודר לפי נושאים. לי מאד חבל שאין לי אפשרות להציגו לקהל הרחב או למי שמתעניין בדברים כאלו. אין לי כוונות רווח והכי ישמח אותי אם יימצא גורם כלשהו פרטי או ציבורי שיקבל ממני את האוסף ויוכל גם להציגו וגם לשמרו באותה עת.

מצורפים להנאתכם מספר תמונות מהאוסף.

1 תגובה

הופעתם הראשונה של גלויות החלה בגרמניה בסוף המאה ה-19, עם השנים התפתחו נושאים מגוונים אשר הופיעו על גבי הגלויות. החל מהמאה ה-20 הגלויות הפכו לפריט אספנות. בקהילות יהודיות רבות איחולים וברכות על גבי גלויות צברו פופולריות רבה בחלוף הזמן, על הגלויות בדרך כלל הופיעו איורים של חגים, בעיקר סביב ראש השנה בהם יצאו סדרות מיוחדות אשר ברכו לרגל השנה החדשה של אותה תקופה. לרגל שנת תשע"ט הבא עלינו לטובה, רצינו להציג בפניכם מאוסף פרטי, גלריית גלויות לראש השנה מן העבר:

View the embedded image gallery online at:
http://bogatart.co.il/index.php/collectible/19-collectible-articles-general#sigFreeId4bba3d3a33

הוסף תגובה

משה אברהם הינו אספן מזה כבר 25 שנה, האוסף שלו מורכב מסוגי אספנות שונים, כאשר הדגש הוא על כל דבר שהוא ישן. סוגי האספנות שבבעלותו הינם שונים ומגוונים וכוללים מכשירי חשמל, ריהוט, שטרות, מטבעות, בולים, ציורי שמן, כלי כסף, כלי נחושת, טלפונים, טלכרטים ועוד. הרבה פעמים משה רכש עזבונות של אספנים עם תכולה גדולה. מדברי משה, במשך השנים היה לו נורא קשה למכור דברים כיוון שהוא אינו סוחר. את כל מה שאסף הוא אכסן במחסנים, וכיום יש לו מצבור מאוד גדול של דברים שנאספו במרוצות השנים. אחד האוספים הגדולים הוא אוסף כרטיסי הטלכרד וכרטיסי מלון, מדובר באוסף מרשים וגדול אשר מכיל כחצי מיליון פריטים מהארץ ומהעולם. משה בן 43, נשוי + 3, גר כיום בגן יבנה ועובד בנמל אשדוד..

הוסף תגובה

ישראל תארח את אליפות העולם בבולאות "ישראל 2018" בבנייני האומה בירושלים ב-27-31/5. לרגל 70 שנה למדינה יקיימו חברת דואר ישראל והתאחדות בולאי ישראל את אליפות העולם בבולאות בהשתתפות נציגים מ-50 מדינות ברחבי העולם. במסגרת התערוכה תתקיים תחרות בין אספנים ויוצגו אוספים נדירים, חוויה והנאה בולאית לכל המשפחה– הכניסה חופשית.

אליפות העולם בבולאות "ישראל 2018" תתקיים השנה בסימן 70 שנה למדינת ישראל ו-50 שנה לאיחוד ירושלים. התערוכה, בארגון התאחדות בולאי ישראל והשירות הבולאי של דואר ישראל, תתקיים בין 27 ל-31 במאי 2018 ותשתרע על פני שטח של מעל 2000 מ"ר במרכז הקונגרסים הבינ"ל בנייני האומה. זאת הפעם השנייה שמדינת ישראל מארחת את אליפות העולם בבולאות – תערוכת בולים הממוקמת במקום הגבוה ביותר מבין תערוכות הבולים המוצגות בעולם כולו. קיום התערוכה בישראל ובירושלים משקף את ההערכה הרבה של איגוד הבולאות העולמי לבולאות הישראלית ואת הכבוד הגדול לה היא זוכה. הכניסה לתערוכה ללא תשלום.

אליפות העולם בבולאות מתקיימת בחסות ובפיקוח איגוד הבולאות העולמי FIP (Fédération Internationale de Philatélie) ומאופיינת באוספים נדירים במיוחד אשר זכו במדליות זהב גדול ואשר יעמדו בתחרות, שבסופה יבחר אלוף האלופים ושני סגניו. כמו כן תכיל התערוכה מדור מיוחד – אגף הכבוד – ובו יציגו כמה מהאספנים הגדולים בעולם פריט אחד בלבד כל אחד!

אליפות העולם בבולאות ישראל תארח את האספנים הישראליים ונציגים של יותר מ-50 מדינות מובילות בעולם הבולאות כמו ארה"ב, צרפת, גרמניה, ספרד, ברזיל, אוסטרליה וסין, אשר יציגו בתערוכה ממיטב האוספים של מדינתם. בתערוכה יוצגו כ-16,000 דפי אוסף שיתפרשו על פני כ-1,000 מסגרות, בהם אוספים הקשורים בבולאות של ארץ ישראל.

באגף הכבוד: יוצגו 15 פריטים יוצאי דופן מתוך אוספים שזכו בפרס הגדול של תערוכות עולמיות:למשל: מכתב מפריז הנצורה ע"י הגרמנים בשנת 1870 שנשלח בתוך כדור אבץ במורד נהר הסן; מכתב ששרוף חלקית מפיצוץ ספינת האוויר "הינדנבורג" (נשלח מאמסטרדם לניו-יורק); המכתב היחיד הידוע ממונגוליה לפריז משנת 1854; מכתב יחיד ידוע מבוליביה עם כמה בולי קונדור חצויים, בולים ראשונים על מכתבים מהודו המזרחית של הולנד, מסין, מסיאם, שלשת "עיני הפר" של ברזיל על מכתב (1843) ועוד.

באגף אליפות העולם: כל האוספים זכו מקודם בלפחות 3 מדליות זהב גדולות: דמיטרי פרנקל מאוקראינה עם אוסף בולי דואר האוויר טיסת מוסקווה -סאן פרנציסקו, דוגלאס סטרוקנפלד משבדיה יציג את בולי איילנד הראשונים, לואיס אלמני מספרד יציג את תולדות הדואר בתקופת המלכה איזבלה השנייה, ג'ין וורוז ממונקו תציג אוסף דואר קנטון ג'נבה 1839-1862, וויטוריו מורני מאיטליה יציג אוסף בולי טוסקנה, יאן הויס-ברלינגן מליכטנשטיין יציג את בולי בלגיה הראשונים.

בתולדות הדואר של ישראל: איתמר קרפובסקי מישראל יציג באגף "אליפות העולם" את שירותי הדואר של צרפת, אוסטריה, רוסיה, גרמניה ואיטליה בארץ ישראל העותמנית. מברזיל יגיע אוסף העוסק בפלשתינה המנדטורית 1918. יוצגו אוספים בנושא ישראל 1948 - שירותי דואר ובולים מאולתרים בערים במצור. מהולנד יגיע אוסף בנושא תקופת המעבר מדואר בריטי לישראלי 1948 ומבריטניה יגיע אוסף בנושא ארץ ישראל המנדטורית. מארה"ב יגיע אוסף דואר עברי- הצעות עיצוב, נסיונות דפוס, ניסיונות צבע. אוסף מגרמניה שיוצג מתאר את נתיב הדואר בגדד-חיפה. מישראל –אוסף אלכסנדר יציג דאר טורקי בא"י- בדגש על המושבות היהודיות, מספרד יגיע אוסף בנושא דואר המסדר הפראנציסקני בארץ ישראל ומארה"ב אוסף דואר צבאי במלחמת העצמאות ועוד.

תולדות הדואר של השואה: מאוסטרליה יגיע אוסף בנושא דואר השואה, מאוסטריה אוסף בנושא דואר טרזינשטדט, מצ'כיה יגיע אוסף בנושא דיכוי היהודים בבוהמיה ומורביה, מצרפת יגיע אוסף בנושא דואר יהודים במחנות בצרפת, מיפן יגיע אוסף בנושא דואר אושוויץ.

ביתר מדורי התחרות נמצאים אוספים של בולי האריות של פרס, ליד אוספי מצריים, קוריאה, מונגוליה, יפן, סרביה וקולומביה, ארגנטינה ואוסטרליה ואפילו אגף שלם של מחקרים על הנפקות של 20 השנים האחרונות (63 מסגרות תצוגה). בנוסף לתצוגות הבולים יפעלו גם דוכנים לרכישת בולים מהארץ ומחו"ל.

ימי פתיחת התערוכה: ראשון עד חמישי, 27 ל- 31 במאי 2018 (יום ראשון בין השעות 20:00-14:00, ימים שני עד רביעי בין השעות 20:00-12:00, יום חמישי בין השעות 18:00-12:00) במרכז הקונגרסים הבינ"ל - בנייני האומה בירושלים. הכניסה חופשית.

למבקרים בתערוכה זו הזדמנות מרתקת להיחשף למגוון עשיר של פריטים נדירים וסיפורים בולאיים חובקי עולם. אספנים חובבנים, בני נוער וגם המקצוענים ימצאו עניין במגוון הרחב של הנושאים המגוונים והמרתקים. התערוכה מבטיחה להיות מוקד משיכה מהנה לכל המשפחה ותציע הפתעות ופעילויות. השירות הבולאי של חברת דואר ישראל הנפיק פריטים בולאיים חדשניים ומיוחדים לתערוכה.במתחם השירות הבולאי ימכרו מגוון מהבולים של התקופות האחרונות, מוצרי מתנה ומזכרת ושפע פריטים והפתעות. ניתן יהיה להירשם כמנוי חדש לשירות הבולאי בתערוכה, וגם לזכות במתנות מרהיבות.

בתערוכה תינתנה הדרכות מאורגנות על עולם הבולאות, יוצבו דוכנים של סוחרי בולים מהארץ ומחו"ל, ואף יוענקו הנחות על מכירת ציוד לאספנים ובולים מהארץ ומחו"ל. בצד האוספים התחרותיים, יוקם בתערוכה גם אגף הדרכה, בו יוכלו המבקרים ליהנות משורה ארוכה של פריטים בולאיים מעניינים ומשעשעים כאחד. בולים במגוון צורות וגדלים, מודפסים על חומרים לא שגרתיים דוגמת ברזל, עץ ומשי; בולים תלת מימדים, ובולים בהם הוסתרו מסרים סודיים; בולי תעמולה שעוררו מחאות דיפלומטיות ואף הובילו לפרוץ מלחמות עקובות מדם, בצד בולי צדקה שתרמו לקידום מטרות נעלות בכל רחבי תבל; בולים שבעיצובם נעשו טעויות מצחיקות ומביכות, בצד בולים חשובים המתעדים מאורעות היסטוריים רבי חשיבות.

לפרטים נוספים: זהר נוי 052-2641769

הוסף תגובה

כולם יכולים להיות אספנים, בכל גיל ובכל נושא. אנשים אוספים פריטים מתחומים רבים, מחומרים מגוונים, בגדלים ובמימדים שונים. בין האספנים והאוספים שלהם קיים חיבור מאוד חזק, האיסוף שלהם מלווה בהמון עניין ורגש, ניתן לראות זאת בעיניים שלהם כאשר הם מספרים על האוסף שלהם או מתי שמשיגים פריט חדש לאוסף, שאותו חיפשו זמן רב ורכשו במיטב כספם. מאחורי כל אוסף מסתתר גם סיפור מיוחד, מאורע היסטורי, קשר מיוחד לאותו תחום איסוף או משהו שהתחיל מגיל צעיר ועם הזמן צבר תאוצה.

לעיתים קשה להבין ולחוות את עולמם של האספנים, יש להם איזושהי תשוקה ורצון עז להמשיך להשקיע באוסף שלהם, וזה מתבטא בלא מעט זמן וכסף המשוקע מצידם. לכן הדרך היעילה והמוחשית ביותר היא לבוא ולראות בתערוכה המציגה בפנינו מבחר של אוספים. התערוכה בעצם מאפשרת לנו להיכנס לעולמם של האספנים לזמן קצר, אך זה ישאיר לנו רושם רב ואף יעורר לנו זיכרונות מן העבר.

במהלך חג הפסח תשע"ח 2018 נפתחה תערוכת אספנות חדשה במוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד. התערוכה נקראת: "אוספים אוספים" ובמה מוצגים כ-40 אוספים פרטיים של אספנים הגרים בעיר אשדוד וסביבתה. בתערוכה זו מוצגים אוספים מתחומים רבים ומגוונים כמו לדוגמה אוסף טלכרדים, סביבונים, חנוכיות, מזוזות, מטריושקות, מפיות, כפתורים, מחזקי מפתחות, כובעים, קופסאות קטנות, צלחות, מצתים, כפיות, צעצועים קומקומים ועוד. במהלך הביקור בתערוכה ניתן לשים לב לכמה פריטים מעניינים, למשל כובע מפולין העשוי מפטריות, מעטפה שעליה החתימות של עזר ויצמן והגנרל המצרי קמל חסן עלי כאשר הם היו בביקור באשדוד או גלויה שהוצאה לרגל יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל.

התערוכה מאוד צבעונית ומיוחדת, כל אחד יכול להתחבר אליה מבוגרים וצעירים, אספנים וגם מי שאינו אספן. לפי דבריה של אוצרת התערוכה יעל ויזל, זוהי אחת התערוכות המאתגרות שהיו לה. אפילו בעיצוב של התערוכה הושקעה מחשבה רבה מצד המעצבים. לכל אוסף המוצג בתערוכה יש את הקסם האישי שלו. אם אינכם אספנים אז ביקור בתערוכה זו עשוי לעודד אתכם להתחיל לאסוף או שפשוט ליהנות מיופייה של התערוכה ואף לעלות זיכרונות מן העבר על סמך הפריטים המוצגים בה. פתיחה רשמית של התערוכה תתקיים בתאריך 22.04.18 בשעה 18:00.

אוצרת: יעל ויזל
המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן
כתובת: רח' השייטים 16, אשדוד

האספנים:

View the embedded image gallery online at:
http://bogatart.co.il/index.php/collectible/19-collectible-articles-general#sigFreeId37851347f4

האוספים:

View the embedded image gallery online at:
http://bogatart.co.il/index.php/collectible/19-collectible-articles-general#sigFreeId93dd4990af

הוסף תגובה

בוריס וולודרסקי

(המאמר פורסם לראשונה בעיתון שובל, פברואר 2017)

שנת 2016 הייתה גדושה בהנפקות בנושא יודאיקה מטעם חלק ממדינות ברית המועצות לשעבר, ובפרט בהנפקות מטעם רוסיה, במאמר זה נסקור את פריטי הדואר שהונפקו במדינות אל במרוצת השנה החולפת אותם ניתן לצרף לאוסף היודאיקה.

רוסיה

בתחילת 2016 הנפיק הדואר הרוסי מעטפת הדפס לציון 125 שנה להולדתו של אוסיפ (יוסף) אמילייביץ' מנדלשטם (1891 – 1938), מגדולי משורריה של רוסיה במאה העשרים.

מנדלשטם נולד והתחתן במשפחה אמידה ומתבוללת וכבר מילדותו ספג מאמו, מוזיקאית ילדת וילנה, את התרבות והספרות הרוסית. בהיותו בן שש בחרה משפחתו להעתיק את מגוריה לסנקט ופטרבורג והוא הושפע עמוקות מאופייה התרבותי המפותח של העיר, המנוגד לאורח החיים היהודי הגלותי כפי שהיה מוכר במזרח אירופה.

למרות שסיגל לעצמו אורח חיים רוסי והיה רחוק מהיהדות, חווה מנדלשטם אנטישמיות על בשרו כאשר רצה להתקבל לאוניברסיטת סנקט פטרבורג ונדחה בשל הנומרוס קלאוזס, אשר הגביל את מספר הסטודנטים היהודים במדינה. לאחר שלמד כשנתיים פילוסופיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה ובסורבון שבצרפת בחר להתנצר בשנת 1911 לשם קבלתו לאוניברסיטת סנקט פטרבורג. לפי עדויות שונות מנדלשטם לא קיים לאחר התנצרותו אורח חיים נוצרי.

השירה שכתב מנדלשטם לאחר לימודיו משקפת את התפתחות הפואטיקה בעשורים הראשונים של המאה העשרים וניכרת בה השפעה של זרמים ואסכולות שונות. במרוצת שנות השלושים הוא בחר להתנתק במופגן מהמדיניות הרשמית ברוסיה הסובייטית ונטל על עצמו משימה מורכבת - לבנות את התרבות החדשה מן היסודות. מכתם שפרסם בשנת 1933, בו הוא הביע התנגדות נמרצת לסטלין וכתב בין היתר [בתרגום חופשי] "אנו חיים מבלי לחוש את הארץ מתחת לרגלינו", הביא להגלייתו להרי אורל, עונש קל יחסית לעונשים שקבע המשטר הסובייטי בשל התנגדות גלויה למשטר, מאחר שזכה להתערבותו האישית של סטלין.

חרף המצב הנפשי הקשה בו היה שרוי בגלות המשיך מנדלשטם בכתיבתו ובשנת 1937 פרסם את ספרו "אודה למנהיג" – הנחשב ליצירה הספרותית הטובה ביותר שנכתבה על סטלין – והוא שוחרר בעקבות זאת מהגלייתו. כשנה לאחר מכן נאסר בשנית בשל מסמך שהצביע על פעילות ריאקציונית בה היה מעורב ונשלח לעבודות כפיה במחנה אסירים במזרח הרחוק, שם נפטר בדצמבר 1938 מטיפוס ורעב.

מרבית יצירותיו של מנדלשטם השתמרו הודות לאלמנתו, שלמדה לשם כך את שיריו בעל פה. שמו טוהר על ידי הממסד רק בשנת 1987. ברוסיה נחשב מנדלשטם לסמל ההתנגדות הסמויה של חוגי המשכילים נגד משטרו הדיקטטורי של סטלין.

לרגל ציון 150 שנה להולדתו של הצייר והגרפיקאי ליאון (לב) סמואילוביץ' באקסט (1924-1866) הונפקה ברוסיה גלוית הדפס מאוירת עם בול לזכרו.

באקסט נולד בבלארוס למשפחה יהודית אורתודוכסית שהיגרה לסנקט פטרבורג, בשם לייב סמואילוביץ' רוזנברג. בגיל שש עשרה החל ללמוד באקדמיה לאומנויות בעיר, ממנה פרש לאחר שנתיים והחל להתפרנס מאיורי ספרים ודיוקנאות, הוא היה פעיל בחוג הפיקוויקים החדשים, אשר הביע התנגדות לאקדמיזם הצר ששלט באמנות הרוסית. בהמשך התפרסם כגרפיקאי, צייר ותפאורן והיה מעצב התלבושות של להקת הבלט הרוסי של סרגיי דיאגילב ועורך כתב העת "עולם האומנות" בסנקט פטרבורג.

בשנת 1903 התנצר באקסט בעקבות נישואיו בו-1909 חזר לחיק היהדות וגורש בעקבות זאת מסנקט פטרבורג. הוא עבר לגור בפריז ושם נפטר ב-1924, בין תלמידיו ניתן למנות את הצייר היהודי מארק שאגאל. במעטפה שהופיעה לזכרו מופיע ציורו של באקסט "אימה עתיקה" משנת 1908.

כמו כן הונפקה בבלארוס בשנה החולפת גיליונית זיכרון לרגל ציון 150 שנה להולדתו. בגילונית זאת ניתן למצוא את דמותו של באקסט ולצדה הציור "נוף עם ברושים", אותו צייר בשנת 1907.

V03

פריט יודאיקה נוסף מרוסיה הוא גלוית הדפס שהונפקה להנצחתו של הסופר היהודי הידוע איליה גריגורייביץ' ארנבורג (1967-1891). ארנבורג היה גם משורר, עיתונאי מבריק, מתרגם ופובליציסט.

V04

ארנבורג נולד בקייב למשפחה יהודית מבוססת שעברה ב-1895 למוסקבה. לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1905 הצטרף לפעילויות מהפכניות ובלתי חוקיות של הבולשביקים נגד משטרו של הצאר. הוא נעצר ב-1908 ונכלא בבית מעצר במשך כחצי שנה ובשלהי שנה זאת היגר לצרפת. בפריז החל לעבוד כמתרגם ספרים מצרפתית לרוסית במקביל לעבודתו עבור הבולשביקים. במסגרתה אף נפגש עם לנין, אך בחלוף הזמן נטש חוגים אלה וחבר לאנשי בוהמה צרפתיים. ב-1910 הופיע ספרו הראשון "שירים".

בשנות מלחמת העולם הראשונה שימש ככתב צבאי עבור העיתונות הרוסית. ב-1917 חזר לרוסיה אולם התנגד נחרצות למהפכה הבולשביקית שהתחוללה בה ולשלטון הקומוניסטי, לאחר שנאסר על ידי המשטרה החשאית הבולשוויקית יצא ב-1921 את גבולות המדינה, תחילה לגרמניה ולאחר מכן לצרפת, בה התגורר עד 1940. במסגרת עבודתו העיתונאית ערך ארנבורג מסע ברחבי אירופה ולאחר עליית היטלר ב-1933 היה לאחד משופרי התעמולה הסובייטית הבולטים נגד שלטון הנאצי באירופה.

עם פלישת הנאצים לצרפת ב-1940 מצא ארנבורג מחסה בשגרירות הסובייטית בעיר ושב לברית המועצות, שם כתב את ספרו "נפילת פריז". בספר זה הוא דן ומתמודד עם הנסיבות והגורמים הפוליטיים, ההיסטוריים והמוסריים שהביאו לתבוסת הצרפתים למול הפלישה הגרמנית. כמו כן אסף ארנבורג עם הסופר היהודי וסילי גרוסמן חומר רב על שואת יהודי ברית המועצות אשר ראה אור ב"ספר השחור", ברוסית וביידיש. במאמרו הנודע "הרוג", שפורסם בקיץ 1942, הטביע את הסיסמא "להרוג את הגרמנים", שהחלה להופיע בכרזות סובייטיות רבות, ובעקבות זאת אף קרא היטלר לתלותו.

ארנבורג נחשב ל"שורד האולטימטיבי", אשר שרד בפליאה טיהורים רבים. כיום סוברים החוקרים כי הטורים שפרסם בעיתונות באשר לצורך להילחם בגרמנים במלוא העוצמה השפיעו עמוקות על הלך הרוח בקרב החיילים הסובייטים.

יחסו של ארנבורג לעם היהודי היה מורכב. מחד גיסא הוא טען במאמר בעיתון כי אחדותם של יהודי העולם מבוססת על רדיפתם בלבד – ולא על מצע תרבותי משותף – אולם מאידך מעולם לא התנהג כיהודי מתבולל, ואדרבא – מפגשיו השונים עם האנטישמיות בחייו חיזקו את זהותו כיהודי. הוא הוזמן לכתוב ב"פראבדה" – עיתון המפלגה הקומוניסטית שנחשב לספינת הדגל של המפלגה ולבמה המרכזית שלה – ובין היתר פרסם מאמר נרחב בספטמבר 1948, חודשים ספורים לאחר הקמת מדינת ישראל, ובו פנה לאזרחי המדינה הצעירה והציע להם לאמץ לחיקם את עקרונות הקומוניזם ולהתרחק מהאינטרסים של ארצות הברית. בין היתר טען ארנבורג, שכתב את המאמר כפי הנראה על פי הוראתו של סטלין, כי "בנוסף לפלישה של הצבאות הערבים-אנגלים, ישראל חווה פלישה אחרת, פחות רועשת אבל לא פחות מסוכנת – פלישת ההון האמריקני-אנגלי... נציגי המון הפועלים אינם עומדים בראש מדינת ישראל" (בתרגום חפשי).

החלק היהודי בארכיון של ארנבורג, הכולל את החומרים שליקט לצורך פרסום "הספר השחור", הוברח מברית המועצות לישראל לבקשתו ושוכן כיום ב'יד ושם'.

סופר יהודי נוסף שזכה להתנוסס על גלוית הדפס מרוסיה הוא לב ונימינוביץ' ניקולין (1967-1891), חתן פרס סטלין שהיה בין היתר משורר, מחזאי ועיתונאי.

ניקולין נולד בז'יטומיר שבאוקראינה וב-1910 החל את פעילותו הספרותית, במקביל לסיום לימודיו בבית הספר למסחר באודסה. בראשית דרכו פרסם בעיתונות באודסה שירים, כתבות סאטירה ופיליטונים. לאחר מכן למד בסורבון ומוסקבה. בשנת 1919 החל לעבוד בתפקידים סובייטים בלשכת העיתונות. ניקולין אף השתתף במלחמת האזרחים ברוסיה.

ניקולין היה סופר פורה. במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת, היה ניקולין עוזר הקונסול הרוסי בקבול. בשנות השלושים עבד בעיתון הקומוניסטי "פראבדה" וב-1940 הצטרף כחבר במפלגה הקומוניסטית, ובמקביל פרסם ספרים ותסריטים. בשנות מלחמת העולם השנייה שימש ככתב צבאי של מספר עיתונים והיה אחד ממייסדיו של מגזין לספרות זרה, שצבר פופולאריות רבה בברית המועצות. במשך חייו היה ניקולין פעיל ציבור ובין השאר שימש במשך שנים רבות כסגן נשיא האגודה של ברית המועצות-צרפת.

לא רק סופרים יהודיים ואוחזים בעט הונצחו בדברי דואר ברוסיה בשנה החולפת. האורתופד היהודי ד"ר גבריל אברמוביץ' איליזרוב (1992-1921) שכבר הונפקה מעטפת הדפס לזכרו בשנת 2011, זכה השנה למעטפה נוספת. ד"ר איליזרוב ידוע בעולם הרפואה כמי שהמציא מתקן להארכת גפיים ואף פיתח טכניקה ניתוחית, הנושאים את שמו.

איליזרוב נולד במזרח פולין (כיום חלק מבלרוס) למשפחת איכרים יהודית קווקזית דלת אמצעים שהיגרה מאזרבייג'ן ושבה אליה זמן קצר לאחר לידתו. לאחר שרופא סייעו לו להחלים בצעירותו מהרעלת מזון החל להתעניין ברפואה, רק בגיל 11 נשלח ללימודי בית הספר היסודי, אולם השלים במהרה את פעריו הלימודיים ובשנת 1939, בהיותו בן 18 בלבד, נרשם ללימודי רפואה בחצי האי קרים. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ב-1941, הועתק מקום לימודיו לקזחסטן ובשל מחסור במזון וכסף עבד במקביל ללימודיו בפריקת קרונות משא עד תום המלחמה.

בשנת 1944 סיים את לימודיו ונשלח כרופא משפחה בעיירה בסיביר. חלק גדול מהפציינטים שלו היו פצועי מלחמה עם שברים שלא התאחו ובהיעדר אמצעי תקשורת נאלץ להתמחות בתחום בכוחות עצמו. ב-1950 הועבר למחלקה הכירורגית בבית חולים בעיר קורגן, שם המשיך בניסיונות של רפואת שברים והארכת גפיים והחל לחקור דרכים לשיפור יכולת העצם להתאחות. ב-1954 נרשם פטנט על שמו, עבור מתקן להארכת כפיים שפיתח בשנותיו אלה.

איליזרוב סבל בחייו מבעיית אמינות מטעם הממסד הרפואי באשר לשיטות שפיתח, אשר הניבו תוצאות טובות מכפי שניתן היה לשער. השלטונות העדיפו להפלותו עבור רופאים מוכרים יותר, ובמהלך השנים היו רבים שהעתיקו את פיתוחיו בשינוי קל וניכסו לעצמם את המצאתו. אולם רופאים אלה לא עמדו במבחן הזמן, ועם השנים ביסס ד"ר איליזרוב את מעמדו כאורתופד מוצלח. בשנת 1961 הקים בבית החולים בקורגן בית חולים לשיקום כירורגי ואורתופדי, אותו ניהל עד מותו, אשר נחשב למכון האורתופדי הגדול בעולם.

לאחר שניתח ב-1980 עיתונאי איטלקי נודע, פורסמה כתבה על הצלחת הניתוח ושמעו של איליזרוב יצא למרחקים. ב-1987 החלה תכנית להטמעת שיטתו במוסדות רפואיים בארצות הברית.

במאמר הבא נסיים את סקירת ההנפקות בנושא יודאיקה מטעם מדינות חבר העמים, עם פריטי דואר נוספים מרוסיה וכן מספר פריטים שהופיעו באוקראינה, בלרוס וקירגיסטן.

הוסף תגובה

אלכסנדר בוגט

כאשר מדברים על אספנות, מיד עולה האסוציאציה כי מדובר על איסוף בולים, מטבעות, מדליות, גלויות וכו'. אך למעשה קשה אפילו לדמיין אילו סוגים של אספנות אפשריים. בזה השתכנעתי לאחר ביקור אצל תושבת אשדוד פאינה, זה כבר כמה שנים שהיא אוספת בתים. הבתים הם בעצם מזכרות העשויים מחמורים שונים כמו פורצלן, קרמיקה, פוליאסטר, עץ ועוד. בנוסף באוסף שלה קיימים גם מגנטים שעל גביים מופיעים צורות ודגמים שונים של בתים ומבנים מפורסמים. באוסף של פאינה ניתן לראות בתים שהם מנורות לילה, בקתות, מגדלים, אבל הכי מעניין זה מבנים המייצגים מונומנטים אדריכליים, כביכול אדריכלות מיניאטורית.

התרשמות מיוחדת ניתן לקבל מהתבוננות על מקדשים דתיים, בתי כנסת וקתדרלות. כמו "קתדרלת סווטיצחובלי" של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית וה-"קאזה באליו" של האדריכל הספרדי-קטלוני המפורסם אנטוניו גאודי. חובבי היודאיקה יכולים לראות באוסף פריטים כמו בית המקדש השני, בית כנסת מעץ, בית כנסת "היובל" בפראג ועוד.

007

ברצוני לתת דגש מיוחד לבית כנסת בפראג. בית הכנסת נפתח בשנת 1906 בחגיגת שמחת תורה. הוא נקרא "היובל"
לכבוד שלטון המאה וחצי של קיסר האימפריה האוסטרית פרנץ יוזף הראשון. ב-1918 לאחר שצ'כיה קיבלה עצמאות מאוסטריה בית הכנסת התחיל להיקרא "ירושלים" על שם הרחוב שבו שוכן הבית כנסת. זה אחד מבתי הכנסת המפוארים הפועל גם בימינו.

הוסף תגובה

ב-9 במאי 2017 במתנ"ס "דיונה" אשדוד התקיים אירוע חגיגי המוקדש ליום הנצחון של הצבא האדום על הנאצים במלחמת העולם השנייה.
באירוע השתתפו ותיקי מלחמת העולם השנייה (וטרנים), וגם משתתפי מצעד "גדוד אלמוות". נציגיו של המועדון העוסק בשחזור היסטורי של הצבא האדם במלחמת העולם השנייה ארגנו תערוכת כלי נשק של מלחמת העולם השנייה מתוך האוסף של פנחס קלויר. בתערוכה הוצגו כלי נשק רבים וביניהם כלי נשק קלים אוטומטיים, מקלעים, רפליקות ותחמושת צבאית סובייטית, אמריקאית וגרמנית שיוצרו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

תמונות נבחרות מהתערוכה:

View the embedded image gallery online at:
http://bogatart.co.il/index.php/collectible/19-collectible-articles-general#sigFreeId755de028a1

הוסף תגובה

ולדימיר ברנשטם

ב-30 לאוקטובר 2005 הפדרציה הרוסית הנפיקה בול דואר לזכר המרד במחנה הריכוז והשמדה "סוביבור". המחנה הוקם בידי הנאצים בשטחה הכבוש של פולין, במסגרת התוכנית של הרייך השלישי להשמדת היהודים והצוענים בשטחי הגנרלגוברנמן. בתוכנית אכזרית זו נרצחו יותר מ-2 מיליון יהודים ו-50 אלף צוענים.

מחנה "סוביבור" פעל מה-15 במאי 1942 ועד 15 באוקטובר 1943. במהלך תקופה זו הוצאו בו להורג קרוב ל-250,000 איש. מלבד היהודים שהגיעו מהארצות הכבושות של הנצאים, נשלחו לכאן גם חיילים יהודים מהצבא האדום שנפלו בשבי. מבין כל מחנות ההשמדה של הנצאים, "סוביבור" היה היחיד שהיה מוקף בשדה מוקשים. המרד שהתרחש במחנה זה בשנת 1943 היה היחיד שהצליח במהלך כל תקופת המלחמה. מנהיג המרד היה אלכסנדר ארונוביץ' פצ'רסקי קצין יהודי בצבא האדום בדרגת סגן.

אלכסנדר פצ'רסקי נולד ב-22 ביוני 1909, בקרמנצ'וג שבאוקראינה. הוא גויס לצבא האדום ב-22 ביוני 1941. באוקטובר 1941 ביחד עם ארבעה שבויים אחרים הוא ניסה לבצע בריחה, אך הבריחה נכשלה ועל כך הוא נשלח ל-"מחנה עונשין". במהלך בדיקה רפואית הגרמנים גילו את מוצאו היהודי ושלחו אותו למחנה העבודה של האס אס בעיר מינסק, שהכיל 500 יהודים מגטו מינסק ושבויי מלחמה יהודים. ובספטמבר 1943 ביחד עם קבוצת אסירים נוספים פצ'רסקי העובר למחנה ההשמדה "סוביבור".

האסירים במחנה כינו את פצ'רסקי סאשק'ו. בעודו במחנה, הוא פיתח את תוכנית המרד, אשר יצאה אל הפועל על-ידי האסירים ב-14 באוקטובר 1943. הם הצליחו להרוג 50 אנשי צוות, אבל הם לא הצליחו להשתלט על הנשקייה של המחנה. המורדים נטרלו את השומרים שנותרו ונעלמו אל תוך היער. במהלך ההתקוממות במחנה היו 550 שבויים. 130 אנשים לא השתתפו במרד (נשארו במחנה), כ-80 נהרגו במהלך הבריחה ועוד 170 נתפסו בידי הגרמנים במצוד שלאחר הבריחה. כל מי שנשארו במחנה ונתפסו במהלך המצוד הוצאו להורג על-ידי הנאצים.

פצ'רסקי יחד עם תשעת חבריו הנוספים אשר ברחו איתו, הצטרפו לקבוצות פרטיזנים בשטחה של בלארוס. לאחר שהצבא האדום שחרר את האזור הכבוש, פצ'רסקי גויס שוב פעם למלחמה ונשלח לחזית בגדוד של חיל הרגלים. בשנת 1944 הוא נפצע ושחורר מהצבא בדרגת סרן. לאחר המלחמה פצ'רסקי חי ועבד בעיר רוסטוב על הדון. אלכסנדר ארונוביץ' פצ'רסקי נפטר ב-19 בינואר 1990. על בית שבו התגורר הגיבור, הותקן שלט הנצחה, ובתל אביב הוקמה אנדרטה לזכרו. בעיר צפת חנכו רחוב על שמו.

הוסף תגובה

בוריס וולודרסקי

מארק לאזארביץ' גלאי (1914-1998) היה אדם מיוחד. הוא שימש גם כטייס קרב במלחמת העולם השנייה וגם כטייס ניסוישל ברית המועצות, כמו כן היה חבר באגודת הסופרים של ברית המועצות. בהשכלתו הוא היה דוקטור במדעי הטכנולוגיה, שימש כפרופסור ולאחר מכן היה רקטור של האקדמיה לתחבורה של הפדרציה הרוסית.

בול עם דיוקנו של גלאי

על גבי הבול מופיע דיוקנו של מארק גלאי, על רקע של המפציץ האסטרטגי 3M, על המבצע שעבורו גלאי קיבל את תואר גיבור ברית המועצות.

גלאי נולד למשפחה יהודית אינטליגנטית. בוגר מכון המהנדסים של הצי האווירי אזרחי בלנינגרד (קיום סנט פטרבורג), בנוסף המכון ללימודים טכניים ולימודי טיס במועדון לתעופה של לנינגרד. הוא היה מבצע טיסות רבות עם דאונים וגם עושה צניחות. משנת 1937 החל לעבוד בתור מהנדס במרכז למחקר תעופתי במוסקבה. לאחר מכן סיים את לימודיו בבית הספר לטייסים ונהפך להיות טייס הניסוי של המרכז למחקר תעופתי. מתחילת המלחמה גלאי תפקיד כטייס קרב. בליל 22 ביולי 1941 הוא הצליח להפיל מטוס קרב גרמני מעל שמי מוסקבה. על כך הוענק לו עיטור הדגל האדום. בשנת 1942 במהלך קרב אווירי מטוסו הופל. לאחר התרסקות מטוסו הוא ניצל והגיע לפרטיזנים, ולאחר מכן חזר אל גדודו. מאז 1943 גלאי שב להיות טייס ניסוי. רמת הידע שלו במטוסים הייתה מאוד גבוה, עם הזמן הוא רחש ניסיון וידע על כ-125 סוגים שונים של מטוסים ומסוקים. בשנת 1957 הוענק לו התואר גיבור ברית המועצות. הוא פורש מתפקידו ועבר לשרת במילואים בשנת 1958 בדרגת אלוף משנה. לאחר הפרישה עבד כחוקר בכיר ומהנדס במשלחת הראשונה שיצאה לחלל. גם בתחום המחקר והאקדמיה תרם רבות והוציא לאור כ-30 מאמרים מדעיים.

גלוית מירב

על גלוית המירב מופיע בול עם דיוקנו של גלאי, מטוס המפציץ 3M, הדיוקן של גלאי וחותמת דואר מיוחדת.

כאות הוקרה על הישגיו הרבים למדינתו הוענקו לו עיטורים רבים. שלושה פעמים קיבל את עיטור הכבוד של לנין, ארבע פעמים הוענק לו עיטור הדגל האדום, פעמיים קיבל את עיטור אות מלחמת העולם השנייה (בדרגה ראשונה), עיטור הכוכב האדום, עיטור אות הכבוד ובנוסף הוענקו לו גם 15 מדליות. גלאי היה טייס ניסוי הכבוד של ברית המועצות (1959), חבר באגודת הסופרים של ברית המועצות (1965), דוקטור למדעיים טכניים (1972), פרופסור (1994) ורקטור של האקדמיה לתחבורה של הפדרציה הרוסית. בזמן שגלאי היה עוד בחיים אחד מבין כוכבי הלכת המינוריים נקרא על שמו. את ספרו הראשון כתב ב-1960. עם הזמן נשאב לעולם הכתיבה ומשנת 1975 עבר לגמרי לפעילות ספרותית. הסרט העלילתי "שלוש אחוז של סיכון" היה מבוסס על אחת מיצירותיו.

גיליון של 10 בולים

במרכז הגיליון דויקנו של גלאי עם מדי הטייס

גלאי היה יהודי מתבולל. הוא אינו דיבר יידיש ועברית. במשפחה לא שמרו על המסורת היהודית. לפני המלחמה ובמהלכה הוא לא ראה שום הבדל בין אנשים מלאומים שונים. לדברי בנו, ההתעוררות ליהדות החלה בסוף שנות ה-40 שלו. הרצח של שלמה מיכאלס (שחקן יהודי מפורסם), הירי על הוועד היהודי האנטי פשיסטי ומשפט הרופאים היהודים, אירועים אלו השפיעו מאוד על התקרבותו בחזרה של גלאי ליהדות. למרות מעמדו כטייס בכיר חש את האנטישמיות על בשרו ובשנת 1950 פוטר מעבודתו עקב היותו יהודי. כאיש צבא וכיהודי, הוא היה מאוד מודאג מהשתוללות האנטישמיות במהלך שנות ה-90, כאשר כל מה שהוא נחלם עבורו הולך ומתמוטט לנגד עיינו. סוגי פעילותיו היו כל-כך מגוונות והישגו היו כל-כך גדולים שבשנת 2014 סוכנות הדואר הרוסית הנפיקה לכבוד שנת המאה להולדתו בולים עם דיוקנו.

הכותב הינו אספן וחוקר בנושא יודאיקה ובולאות

מעטפה של יום ראשון

חותמות אירוע – הנפקה דואר סנט פטרבורג ומוסקבה

הוסף תגובה

בתאריכים 28-29 לאוקטובר 2016, התקיימה תערוכת רכבי אספנות של "מועדון החמש" במתחם הבילוי "בילו סנטר".

מוצגים כאן מבחר מהמכוניות שהשתתפו בתערוכה:

יצרן: פיאט איטליה

דגם: 124 ספיידר

שנת יצור: 1976

מנוע: 1800 סמ"ק

יצרן: ביואיק

דגם: ספיישל קופה

שנת יצור: 1956

מנוע: 5300 סמ"ק V8

שנת יצור: 1946

יצרן: אלפא רומיאו

דגם: ספיידר

שנת יצור: 1981

יצרן: וולוו

דגם: P1800 "המלאך"

שנת יצור: 1967

מנוע: 1800 סמ"ק

יצרן: פולקסווגן

דגם: חיפושית

שנת יצור: 1969

מנוע: 1300 סמ"ק

יצרן: רולס רוייס

דגם: סילבר שדואו

שנת יצור: 1976

מנוע: 6750 סמ"ק

יצרן: לינקולן

דגם: קונטיננטל מארק - 5

שנת יצור: 1979

מנוע: 6600 סמ"ק

יצרן: פיאט איטליה

דגם: 600

שנת יצור: 1968

מנוע: 767 סמ"ק

יצרן: סיטרואן

דגם: דה שבו

שנת יצור: 1969

מנוע: 425 סמ"ק

יצרן: פורשה

דגם: 914

שנת יצור: 1971

מנוע: 1700 סמ"ק

יצרן: וולוו

דגם: PV444

שנת יצור: 1958

מנוע: 1600 סמ"ק

יצרן: ב.אמ.וו

דגם: 633CSI

שנת יצור: 1980

מנוע: 3300 סמ"ק

יצרן: מרצדס

דגם: 380SL

שנת יצור: 1982

מנוע: 3800 סמ"ק

יצרן: מרצדס

דגם: פאגודה 280SL

שנת יצור: 1969

מנוע: 2800 סמ"ק

יצרן: מרצדס

דגם: 280SL

שנת יצור: 1983

מנוע: 2800 סמ"ק

הוסף תגובה

ולדימיר ברנשטם

כל ישראלי יודע את מילותיו האחרונות של יוסף טרומפלדור, שנהרג בלחימה על היישוב

היהודי בתל חי בשנת 1920. כשהיה על ערש דווי הוא אמר "טוב למות בעד ארצנו". אך ההיסטוריה הצבאית של טרומפלדור אינה מתחילה במזרח התיכון, אלא דווקא במזרח

הרחוק, במהלך ההגנה ההיסטורית על פורט ארתור בזמן מלחמת רוסיה-יפן.

יוסף טרומפלדור נולד בשנת 1880 בפיאטיגורסק (רוסיה), למשפחתו של ולדימיר (וולף-

זאב) טרומפלדור איש צבא בעברו שלקח חלק במלחמת הקווקז. למד בבית ספר יהודי דתי

ברוסטוב על הדון ולאחר מכן למד רפואת שיניים. ב-1902 גויס לצבא. במקום שישרת במרפאה, בחר להתנדב לגדוד 27 הסיבירי-מזרחי הנמצא בפורט ארתור. הפובליסט הרוסי

ו. ו. אקונוב המתמחה בהיסטוריה של הצבא הרוסי תיאר בהרחבה על הדרך הצבאית של טרומפלדור בצבא הרוסי. באחד מהקרבות איבד את זרועו, אך לאחר ששוחרר מבית החולים הוא מיד הגיש למ"פ שלו בקשה, שבה הוא מפרט: "נשארתי עם יד אחת, אך אחת זאת

ימנית. ולכן אני רוצה כבעבר להמשיך לחלוק את חיי הצבא עם ידידי, מבקש מכבודו עתירה להעניק לי חרב ואקדח". בקרבות בפורט ארתור טרומפלדור קיבל את דרגת פראפורשיק המקבילה לסגן משנה והוענק לו עיטור הגבורה "צלב גיאורגי הקדוש".

לאחר המלחמה הוא סיים את לימודי המשפטים שלו באוניברסיטת סנט פטרסבורג. באותה תקופה טרומפלדור גילה עניין ברעיון יישוב היהודים במולדתם ההיסטורית וב-1912 נסע לפלשתינה. הוא היה אחד ממייסדי "הגדודים העבריים", שלחמו לצד בעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. לאחר שהמנדט הבריטי בפלשתינה נכנס לתוקף טרומפלדור עסק שם בארגון יחידות יהודיות להגנה עצמית. יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו נפלו בקרב, על הגנת היישוב תל חי מפני ההתקפה הערבית. דואר ישראל הנפיק 2 בולים ומעטפת יום ראשון המוקדשים לטרומפלדור.

הוסף תגובה

שימוש בפתקאות "מחסן משותף" של נהלל כאמצעי תשלום¹

משה מאור

²הקדמה

בחודש אלול תרפ"א עלו 20 איש חלוצי נהלל אל הגבעה ליד כפר מהלול, האנשים האלה היו בני העלייה השנייה,

חלק מהם היה בין מייסדי "הפועל הצעיר". אחרי שעברו עליהם שנים בחיי-קבוצה, התברר להם באופן בולט כי

הניסיון לא צלח, כי החברים לא עומדים בניסיון והם עוזבים את חיי העבודה ונודדים למקומות אחרים, הופיעה

תוכנית חדשה ליצירת חיי יחידים על יסוד שותפות חופשית. בשנת תרע'ט אחרי ועידת "הפועל הצעיר" בכנרת

נוסדה אגודת ליסוד מושב עובדים שעיקרי תוכניתה היו: חיים אינדיבידואליים חופשיים על יסודות –
1. התיישבות על קרקע לאום.
2. עבודה עצמית.
3. קניה ומכירה על ידי מחסן משותף.
4. עזרה הדדית מלאה בעבודה ובשאר.
על השם נהלל הוחלט באספת חברים שהתקיימה בט' כסליו, תרפ"ב, באותה ישיבה הועלו השמות הנוספים שלא

התקבלו: כפר שימרון, גבעתה, עין בתה או נאות שדה ולהשאיר את השם המקורי מהלול.

המחסן המשותף

תפעול המחסן תפס חלק נכבד באספות החברים ובחיי היום יום של הכפר. באספה כללית של חברי
המושב, בי"ג-ט"ו תשרי, תרפ"ב נרשם:
"...המוסד הראשון העיקרי הוא המחסן המרכז את התוצרת של בעל המשק ואת הספקת הצרכים שלו.
הצלחתו של המוסד או כישלונו תלויים בכל חבר וחבר..."
בחוברת "כפר נהלל" כותב שמואל דיין את הדברים הבאים על המחסן:

...המחסן המשותף בנהלל הוא אחד האמצעים היסודיים הבא לשם הגשמת מטרות המושב, אחד המוסדות

החשובים והעיקריים המניע את גלגל חיינו החומריים.
המחסן הוא הקונה והמוכר היחידי במקום לנהלל כולה...אין חבר רשאי לקנות ולמכור באופן פרטי את צרכיו

...³ללא המחסן...המחסן עומד להתאשר ע"י הממשלה בתור חברת מניות באחריות הדדית

מאחר וחברי המושב הוכרחו להעביר את תוצרתם למכירה דרך המחסן, התשלום עבור הסחורה הועבר לחברים

בצורת קרדיט ולא במזומן ולכן נוצר מחסור בכסף מזומן. בפרוטוקול ישיבת הוועד בתאריך י' ניסן תרפ"ד נרשם

בנושא ענייני כסף מקומיים:

זסלבסקי: הרבה חברים למרות החובות שלהם פונים מזמן לזמן ודורשים כסף....ומטעם זה אני דורש:

א) לא לתת לשום איש כסף בלי הסכמת הוועד. ב) לתת כסף לחבר רק לפי חשבונו.
תחיה: במחסן נמצאות סחורות חוץ מצרכי אוכל וזה גורם לאי נעימות, אם נותנים לאחד סחורות ולאחר אין
נותנים.

ש.דיין: אפילו מי שלא מגיע לו – לא מן הנכון שלא לאפשר לו את השגת הדברים ההכרחיים כמו בגדים וכדומה.

אלא שצריך להגביל את הקרדיט למשל: לבעל משפחה 2 לירות ולרווק לירה אחת.

השימוש בפתקאות

מועד תחילת השימוש בפתקאות הינו כמופיע בפרוטוקול ישיבת הוועד א' באייר תרפ"ב בנושא סידור המחסן נרשם:

זסלבסקי: יש לנו פתקאות כסף מוכנות בשביל המחסן, ועלינו להנהיג את השימוש בהן מהתחלת החודש.

לאלה שמגיע להם כסף ניתן חלק בפתקאות וחלק במזומן. מי שחייב כסף צריך להגביל את המינימום שאפשר
להקדים לו. לשם קונטרולר, במחסן נחוץ גזבר מיוחד.
מחליטים: הוועד ישלם מזומנים נגד פתקאות הכסף של המחסן בכל שבועיים...

¹ תקציר הרצאה שנתנה ב 11.8.2005 בפני עמותת אספני שטרות ומטבעות בישראל ע"י המחבר.
² מתוך חוברת כפר נהלל מאת שמואל דיין, הוצאת "קפת ספר", ת"א תרפ"ו.
³ הדברים נכתבו בח' אלול תרפ"ד.

לאחר שהפתקאות תפסו את מקום המזומנים בחיי המושב התעוררה בעיה של עודף פתקאות...

הדבר בא לידי ביטוי בישיבת הוועד שהתקיימה בכ"ט אייר תרפ"ב שדנה בין השאר גם בנושא כספים:

זסלבסקי: הרבה מהחברים לא הוציאו את פתקאות הכסף על המכולת, ועתה דורשים אלה שיחליפו להם את
הפתקאות במזומן. איך להתנהג בזה?

הפתקאות הראשונות

בפועל הפתקאות שמשו ככסף מזומן בתוך נהלל לקניית שירותים מבעלי מקצוע בנוסף לרכישת מוצרים מהמחסן

המשותף, ועל זה קיימות עדויות מתועדות. הפתקאות שמשו גם כתשלום מחוץ לנהלל וראיה מצורף מכתב מקפת

המלוה המרכזית בע"מ מירושלים משנת 1924 ובו בקשה להעביר מזומנים תמורת פתקאות שברשות הקופה.

מאותו סניף בנק הגיעה בקשה של עו"ד תות כנראה באותם שנים, שבהם המצב השתפר, תושב חיפה מוכר,

שביקש להמיר את הפתקאות ששולמו לאחותו בכסף מזומן. את הבקשה ניתן לראות בצילום הבא.

שימוש נוסף בפתקאות כפי שמוצג להלן, הוא תשלום תמורת ארוחות במטבח הפועלים בחיפה, בבקשה
מאלול תרפ"ג לקבל קבלה תמורת הקבלות שהועברו חזרה ובנוסף נדרש הוועד למועד סגירת חוב תמורתן.

דוגמא נוספת והפיקנטית מכולן, היא מכתבו של אליעזר מלמוד שהיה בעל מלון "הירדן" בחיפה ברח' נצרת

ובנוסף גם גיסו של יוסף ברץ ממיסדי דגניה. מלון "הירדן" כונה ע"י אנשי נהלל גם בשם "הוטל דה גיס" על שום

ייחוסו המשפחתי ליוסף ברץ. בנוסף, היה מוכר בעיקר בכתב ידו המיוחד ולפי תכתובת המכתבים בינו לבין

המושב, נראה כי אנשי נהלל או אורחיהם שנהגו ללון במלון לפני יציאתם לחו"ל שלמו את התמורה בפתקאות

בהסכמת בעל המלון כמובן.

בפגישתי עם ברק נורקין (שנת לידה 1920) בביתו בנהלל בשנת 2005, כאשר הראיתי לו את הפתקאות הוא

סיפר, כי הסיבה שהוא זוכר את הפתקאות היא, שאימו שלחה אותו יום אחד לפחח על מנת לקנות ממנו קופסת

פח לאחסון ריבה שאימו הכינה. הוא כילד בן 4 בערך קיבל פתק שאינו זוכר את ערכו, ובדרך לפחח אחזה בו רוח

עליזות והחליט לקרוע את הפתק לחתיכות קטנות, כאשר ראה אותו אחד התושבים קורע את הנייר כעס עליו והילד

הקטן חזר בוכה לביתו. כאשר סיפר את הסיפור לאימו, ואימו ספרה לו על חשיבות הפתק, הוא עד היום מספר את

הטראומה שבגינה הוא זכר את הפתקאות שהוצגו בפניו על ידי.

ברק נורקין בביתו בנהלל אוחז את הפתקאות

החתומים על פתקאות מחסן משותף נהלל -

יעקב (אורי) זסלבסקי - עלה לארץ בשנת 1910, התיישב בנהלל, נפטר ב 26.7.1970. עבד כפועל בבן שמן,

חולדה, באר טוביה (קסטינא), באר יעקב ומקווה ישראל. היה מראשוני חברי הוועד בכפר נהלל. היה דודו של

בנימין זרחי.

י.ד. פרנקל - נולד ב 1894 עלה לארץ בתרע"ג, חבר "צעירי ציון". נפטר ב 10.9.1965. עבד בחדרה, חפצי בה,

גן שמואל ק.ענבים. נכנס לוועד מאוחר יותר. היה דודו של ברק נותקין.

הפתקאות:
להלן נתונים לגבי 3 פתקאות קיימות -

1 מיל מצרי - גודל 3.5x5 ס"מ, ערך רשום 1 מילים, צבע ירקרק.

1 גרוש מצרי - גודל 5x4.5 ס"מ, ערך רשום 1 ג"מ, צבע כחלחל.

2 גרוש מצרי - גודל 5x4.5 ס"מ, ערך רשום 2 ג"מ, צבע ירקרק.

כל הפתקאות הודפסו על גבי קרטון בצבע הדפסה שחור, על הפתקאות חתומים בכתב יד האדונים
זסלבסקי ופרנקל שהיו מחברי בוועד בנהלל.

הוסף תגובה

שוב, מערכת ההגנה מפני טילים "כיפת ברזל" שתוכננה ויוצרה על ידי החברה הביטחונית הישראלית "רפאל",

קרא עוד... הוסף תגובה

שבועות הוא חג מתן תורה שהתרחש בתאריך ו' בסיוון לפני כ-3300 שנה במעמד הר סיני.

כעבור שבע שבועות שבני ישראל יצאו ממצרים הם הגיעו להר סיני ושם קיבלו את התורה מאלוהים.

חג זה הוא אחד משלושת הרגלים (פסח, סוכות ושבועות) והוא נקרא גם "חג הביכורים ו-"חג הקציר"

כיוון שבתקופת בית המקדש היום קוצרים חיטים שהיו משמשים לקורבן. החברה הישראלית למדליות

ולמטבעות הנפיקה בשנת 1993 מדליה לכבוד חג השבועות .

מצוגות כאן שתי גרסאות של המדליה שנלקחו מאוסף פרטי.

גרסה 1 של המדליה - כסף, קוטר 37 מ"מ, משקל-26 גרם.

גרסה 2 של המדליה - ארד, בקוטר 59 מ"מ, משקל-98 גרם.

גרסה 1 - כסף :

גרסה 2 - ארד:

הוסף תגובה

המיקוד הוצג לראשונה בעולם באוקראינה בתחילת שנות ה-30 תחת השם ”אינדקס“ אשר היה קוד ספציפי

קרא עוד... הוסף תגובה

מאז ומתמיד סמלים ומדליות משכו תשומת לב רבה בקרב האספנים. היום

אוסף זה הוא מאוד רחב וקיימים סוגים רבים מכל מיני תקופות וארצות.

בשביל לייצר סמלים ומדליות. צריך להיות אמן מתכת ועל אמן כזה אני רוצה

לספר. גרשון צחובוי ז“ל נולד בשנת 1896 בעיר קרץ' בחצי האי קרים. מגיל

צעיר התעניין באמנות והתלהב מהציונות. גרשון היה אמן מתכת והתמחה

בחריטת יד. כשעלה לארץ ישראל הקים בשנת 1920 את מפעל צחובוי ומאז

ועד היום המפעל קיים ועובד עם דור ההמשך של גרשון צחובוי. צחובוי הפך

במשך השנים למותג ושם דבר ברחבי העולם בתחום ייצור סמלים, מדליות,

תגים, מגנים, מחזיקי מפתחות, דגלים, גביעים, יואדיקה ועוד דברים

מיוחדים אחרים. בעשרות השנים התרחב העסק לתחומים רבים חדשים,

נרכשו טכנולוגיות חדישות בתחום המחשבים והלייזר. כיום מנוהל העסק

ע"י אילן הדור השלישי וערן הדור הרביעי בעסק. צחובוי הינו היצרן הבלעדי של סמלים ומדליות לוועד האולימפי

בישראל. בין לקחותיו של צחובוי נמנים משרד הבטחון, צה“ל, משטרת ישראל, תעשייה אווירית, מועדוני ספורט,

משרדי ממשלה, חברות פירסום וחברות הייטק בישראל. צחובוי מייצרת גם לארצות אחרות בעולם ובינהן משטרת

רומניה, צבא קפריסין, מפקדת נאטו באירופה ולקוחות רבים אחרים בעולם. המפעל ואולם התצוגה נמצאים כיום

בתל אביב. אין ספק שגרשון צחובוי השאיר את חותמו בתחום אמנות המדליות והסמלים בישראל ובעולם, והוא

מקור לגאווה והשראה אמיתית.

הוסף תגובה

מוצגים כאן מבחר תגי כומתה של צה"ל, אשר חלקם פורקו וחלקם השתנו במשך הזמן. מתוחם אף כמה נדירים.

צה"ל צבא ההגנה לישראל - סיכת הרמטכ"ל.

מידות: 48х46 מ“מ

ספ"כ - סגל פיקוד כללי סיכת קצינים.

מידות: 45х56 מ“מ

חיל כללי - חיל הפרקליטות הצבאית.

מידות: 48x42 מ"מ

"חיל משטרה צבאית". נכון להיום:

"חיל המשטרה הצבאית". מידות: 48х43 מ"מ

חיל המודיעין. מידות: 46х45 מ"מ

חיל התחזוקה. מידות: 42х43 מ"מ

חיל הספקה - סמל יחידה שפורק.

שנים בשימוש 1951-1975. מידות: 40х42 מ"מ

חיל הרפואה. מידות: 45х46 מ"מ

ה.ג.א. - הגנה אזרחית. סמל יחידה שפורק. שנים

בשימוש 1951-1992. מידות: 42х42 מ"מ

"ט" - טירונות. סמל שפורק. שנים בשימוש 1954-1975.

מידות: 40х60 מ"מ

1 תגובה

איסוף מטבעות הוא אחד התחומים הפופולרים ביותר באספנות. אספנים רבים מעמיקים את הידע היהסטורי

שלהם בהתאם לנושאים שעליהם הם אוספים את המטבעות, ובהדרגה הם מתחילם לאסוף גם מדליות

הנצחה וזכרון. למרות העובדה שמטבעות ומדליות הם תחומים שונים, יש בינהם משותף - שיטת ייצור ושייכות

לאותו סוג אמנות, כלומר הטבעה על עיגול ממתכת משני צדדיו וסוג מיוחד של פיסול מיניאטורי. האמנים שיוצרים

את היצירות הללו נקראים אמני מדליות או במילים אחרות חרטים.

Pual Vincze - 50 years balfour declaration

יובל להצהרת בלפור 1917-1967. 1967 תשכ“ח. מתכת: ארד, משקל: 90 גר', קוטר 59 מ"מ

כאשר ארץ ישראל הוקמה נתנה לה הזכות לטבוע מטבעות ומדליות. בשנת 1958 בהמלצתו של ראש הממשלה

דאז דוד בן גוריון, נוסדה החברה הישראלית למדליות ומטבעות. בישראל החלה להתפתח אמנות המדליות,

במקביל החלו להופיע אמני מדליות. החברה ההישראלית משכה אליה גם אמנים זרים, אחד מהם היה פול וינצ‘ה

(Paul Vincze), אחד מהאמני המדליות המקוריים והמפורסמים ביותר במאה ה-20.

כ' לעצמאות ישראל 1948-1968 דוד וגלית. מתכת: כסף, משקל: 30.7 גר', קוטר 38 מ"מ

פול וינצ'ה נולד בהונגריה בשנת 1907 למשפחה של אמנים. אביו היה במקור יהודי ואמו קתלוית. הוא למד בבית

הספר לאומנויות ומלאכות בבודפשט. ההתעניינותו בפיסול הובילה אותו לסטודיו של אחד מהמורים הגדולים של

אמנות המדליות, אדי טלקס (Ede Telcs), שבו בילה שבע שנים. בשנת 1935 הוא זכה במלגה ונסע ללמוד ברומא,

שם הוא קיבל את ההשפעה הקלאסית לאמנות. כעבור שנתיים וינצ‘ה עבר לאנגליה ובשנת 1948 קיבל אזרחות

בריטית. בצ'לסי רכש סטודיו קטן שבו עבד ועיצב את המדליות ומטבעות עבור מדינות רבות. בשנת 1958 לאחר

שנישאה לאישה צרפתייה הוא בילה יותר זמן בצרפת, ובסופו של דבר עבר לדרום צרפת ליד ניס עם נוף המשקיף

לים התיכון, שם גם נפטר בשנת 1994.

בשבי. יהודה ג'תת"ל בני חורין. ישראל תשכ"ה 1965

ההבעה הקלאסית בסגנון של וינצ'ה באה לידי ביטוי ברור בדיוקנים על המדליות, ובתבליטים האלגוריים מהצד

השני המבאטים מנהגים מסורתיים של העמים והמדינות שעבורם יצר את העיצובים. לעתים קרובות עבודתיו הוצגו בתערוכות. בשנת 1966 הוא זכה במדליית זהב של אגודת הנומיסמטים האמריקנית. רבים ממדליות הדיוקן שייצר

הוקדשו לאירועים בלתי נשכחים ולתאריכים של אנשים מפורסמים: 1953 - ההכתרה של המלכה אליזבת השנייה,

1964 - 400 שנה להולדתו של ויליאם שייקספיר, 1970 - 100 שנה למותו של צ'ארלס דיקנס ועוד רבים אחרים.

אדמנד דה−רוטשילד אבי הישוב ובנו ג'ימס בונה משכן הכנסת. 1966 תשכ“ו מתכת: כסף, משקל: 47 גר', קוטר 45 מ"מ

לנושא היהדות וינצ'ה נתן חשיבות בעבודתיו. לפיכך ניתן לראות שבשנת 1956 הונפקה מדליה לציון 300 שנה לשיבת היהודים לאנגליה, ובשנת 1959 מדליה שעל פניה מופיע בית הכנסת הספרדי בלונדון. האמן ביצע מספר

הזמנות למדינת ישראל ולכמה חברות ישראליות. יצירותיו המפורסמות ביותר היו: מדליה לכבוד 50 השנה

להצהרת בלפור, לכבוד אדמונד וג'יימס רוטשילד, 20 שנה לעצמאותה של ישראל, מדליה עם דיוקנו של דוד בן

גוריון ועוד רבים אחרים.

2 תגובות

מטבעות של המדינות הבלטיות (בין המאה ה-13 וה-18)

כיום שטחה של אסטוניה ולטביה ממוקם באזור המזרחי של הים הבלטי. בתקופת הביניים הוקמו בשטח זה

מספר של שלטונות פיאודליות עצמאיות גדולות: הארכיבישוף של ריגה (עד שנת 1251 אפיסקופוס), המסדר

של ליבוניה, הבישופות של טארטו (דורפט), הבישופות של סהרה (הזהל) והבישופות של קורזם (קורלאנד).
ההיתר לייצר מטבעות של בישופות טארטו ניתנה בשנת 1225 ונמשכה עד ל-1558. סימן ההיכר של

המטבעות היה חרב ומפתח מוצלבים שזהו האטריבוט של השליחים הקתולים פבל ופיטר. המסדר של

ליבוניה החל להנפיק מטבעות באמצע המאה ה-15 והם נטבעו בטאלין. ייצור המטבעות שנעשה ע“י המסטרים

מהמסדר נמשכו עד לשנת 1561. הארכיבישוף של ריגה התחיל לייצר מטבעות בערך משנת 1418 עד לשנת

1563. הסימן העיקרי של המטבע הוא סמל הצלב והמטה. המסטרים של מסדר ליבוניה ייצרו מטבעות מ-

1510 עד ל-1561. חלק של ליבוניה כלל את העיר החופשית ריגה, שהיא בעצמה הטביעה מטבעות בין השנים

1562-1581. בשנת 1581 אושרה ממשלת הפולין בריגה, אשר טבעה מטבעות עד 1621 שהוקמה ממשלת

שוודיה, שהייתה הארוכה ביותר בליבוניה. היא נמשכה מ-1561 ועד ל-1710, כלומר מהמלך גוסטב-אדולף

ועד קרל העשירי. השלטון הרוסי בליבוניה התאפיין בהנפקת המטבע שהיה מכונה הליבו-האיסטוני בין השנים

1756-1757. יש לציין במיוחד את המטבעות שנתבעו ע“י הדוכסות הקורלאנדית משנת 1570 ועד לשנת 1780.

הלפרין שאול

הוסף תגובה

בשנת 1958 לרגל עשור להקמת מדינת ישראל ולהקמת צבא ההגנה לישראל הונפקה מדלית "הגבורה" לכל אלה

שנלחמו למען העם היהודי מהימים הראשונים ביישוב היהודי בארץ ישראל ועד למלחמת העצמאות. על צד הפנים

של המדליה מופיע תבליט של אריה שואג - אנדרטת זיכרון המקובעת על קברו של יוסף טרומפלדור בתל חי בגליל

העליון (פסל אברהם מלניקוב). האנדרטה מוקדשת לגבורתם של טרומפלדור וחבריו בשנת 1920. על המעמד של

האריה מאבן חצובות המילים: "טוב למות בעד ארצנו" - מילותיו האחרונות של טרומפלדור. על יד התבליט של האריה

מופיע פסוק מן התנ"ך: "והבונים איש חרבו אסורים על מתניו" (נחמיה ד‘,יב‘). הפסוק מזכיר את הצורך להיות על

המשמר. על הצד השני של המדליה מופיע סמל של צה"ל - חרב וענף זית, וליד ציטוט מהתנ"ך: "יהי שלום בחילך"

(תהילים קכב‘, ז‘).

ישנם שני סוגים של הצד ההפוך של המדליה. בצד השמאל, האותיות העבריות העליונות והתחתונות "ל", מקושרות זו בזו.

בצד הימין האותיות העבריות העליונות והתחתונות "ל" מופרדות על ידי חריץ.

הוסף תגובה

החברה הישראלית למדליות ולמטבעות נוסדה בשנת 1958 בהמלצת ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. תפקידה

הוא להנציח על גבי מדליות ומטבעות מיוחדים, מזהב ומכסף, אירועים היסטוריים ולאומיים, והישגי מדינת ישראל

בתחומי המדע, התרבות והאמנות. כמו כן החברה מנציחה אתרים, אישים ומנהיגים חשובים. היא גם נותנת ביטוי

אמנותי לאירועים בחיי המשפחה. מטבעות הזיכרון המיוחדים, המונפקים ע"י בנק ישראל, והמופצים באופן בלעדי

ע"י החברה, הם הילך חוקי של מדינת ישראל. הם מעוצבים ע"י טובי האמנים הישראליים, המתמחים בפיסול וציור

מיניאטורי.

המדליות והמטבעות המיוחדים והבלעדיים של החברה משמשים גם לשיבוץ בתכשיטים אלגנטיים ובמוצרי נוי

שמייצגים אומנות ישראלית אותנטית. כשקמה מדינת ישראל ב-1948 היו פחות מ-600000 תושבים. המדינה

הייתה קטנה וחלשה. היום היא מונה מעל 7 מיליון. להתפתחות הדמוגרפית הזאת אין אח ורע בשום מדינה

אחרת בעולם והמטבע השני של מדינת ישראל שיצא ב- 1959 נקרא "ושבו בנים לגבולם" בגלל חשיבות הנושא

של קיבוץ הגלויות. כאשר התברר שמנהיגי ברית המועצות מונעים מהיהודים לעלות למולדת אבותיהם, הונפק

מטבע חדש ב-1971 בשם

"שלח את עמי". רק כאשר נפל המשטר הקומוניסטי ב-1991, עלו כמיליון יהודים לארץ ואז הונפק מטבע שלישי

שנקרא "עליה וקליטה" עם הפסוק "הנני מקבצם מכל הארצות" (ירמיהו ל"ב). המטבעות הם אבני דרך שמלווים את

ההיסטוריה של המדינה ושל תושביה וכל ההתפתחויות. בזכות איכותם הגבוהה ורמתם האמנותית של המטבעות,

החברה זוכה למוניטין ולפרסים בינלאומיים. לקוחותיה, וביניהם אספנים מכל רחבי העולם, נהנים ממוצרים מעניינים

שמקורם ב-HOLY LAND, היא ארץ התנ"ך. ואכן בכל בשנה מונפק מטבע זיכרון מיוחד המוקדש לאחד מסיפורי

התנ"ך המפורסמים, כגון "אליהו עולה בסערה". האתרים המרשימים של ארץ הקודש מונצחים גם הם במטבעות

ובמדליות, כגון "הכותל המערבי", "ים המלח" ו"עכו". אפשר למצוא בחברה מתנות ומזכרות יפות ומרגשות שיתאימו

לבני משפחה ולחברים בחו"ל, מתנות עם מסר חרוט במתכת שיישאר לנצח ויעבור מדור לדור. החברה מציעה ערכות

מטבעות ישראל שמתאימים גם כמתנות חינוכיות לילדים.

הוסף תגובה

שלום-עליכם ♦ 1859 - 1916 ♦ לזכר הסופר

שלום עליכם נולד ב-2 למרץ 1859 בפריאסלאב

(חמלניצקי) באימפריה הרוסית כיום אוקראינה, נפטר

בניו-יורק בשנת 1916. שמו האמיתי היה סולומון

(בן נחום) רבינוביץ - סופר יהודי ידוע, מחזאי ומורה.
בנוסף הוא גם היה אחד ממייסדיה של הספרות
ביידיש, כולל ספרות ילדים.
בשנת 1959 לציון יום השנה ה-100 להולדתו של
הסופר היהודי הגדול, שלום עליכם, הונפקה בישראל

מדליה ועלייה דיוקנו. בנוסף לכך, דואר ישראל הנפיק

בול ומעטפה לזכרו. באותה השנה גם בברית

המועצות וברומניה הונפקו בולים שהוקדשו לרגל

יום השנה ה-100.

בשנת 1997 נחנכה בקייב אנדרטה לזכרו של הסופר
היהודי הגדול, ובשנת 2001 נבנתה האנדרטה גם
במוסקבה. שלוש שנים לאחר מכן בשנת 2004
נחנכה אנדרטה נוספת לזכרו של הסופר במרכז
המנהלי באוטונומיה היהודית בעיר בבירוביג'אן.
ראוי לציין כי בישראל ב-19 ביולי 2012 בעיר נתניה
נערך טקס חגיגי לפתיחת האנדרטה לזכרו של
הסופר שלום עליכם, יוצר הפסל - לב סגל.

בחודש מרץ 2009 ציינו ברחבי העולם 150 שנה

שלום עליכם, רבינוביץ 1859-1916
הבנק הלאומי של אוקראינה.
כמות הנפקה 5000. שנת ייצור 2009
מתכת: כסף 925, משקל: 15.55 גר'
קוטר 35 מ"מ

ליום הולדתה של הספרות הקלאסית היהודית Shalom Alehem - coins 2

ביידיש של שלום עליכם. לשמחתם של
נומיסמטים רבים בתאריך הזה הונפקה בקייב
מטבע יובל עם דיוקן לזכר הסופר, אספנים רבים
יכלו להוסיף לאוספם בול ומעטפה חדשים
שהונפקו לרגל יובל זה.

100 שנה להולדת שלום עליכם (1859-1959)

מתכת: ארד. משקל: 54 גר'. קוטר 45.5 מ"מ.

עיצוב: שמואל קרצ'מר (1891-1972)

הוסף תגובה

אוסף מדליות פרטי של אישים עבריים ידועים: זאב ז‘בוטינסקי, משה דיין ואלברט איינשטיין.

זאב ז‘בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי יוצר הגדודים תרע"ז - תשכ"ז. יובל הגדודים העבריים. מתכת: כסף, משקל: 31 גר'.

קוטר 35 מ"מ

Zeev Jabotinsky - Die or conquer the mountain

זאב ז'בוטינסקי תרמ"א - ת"ש. " למות - או לכבוש את ההר". מתכת: ארד, משקל: 55 גר'. קוטר 45 מ"מ עיצוב: שמואל קרצ'מר (1972 - 1891)

זאב ז'בוטינסקי "ציון כולה שלנו". מתכת: ארד, משקל: 140 גר', קוטר: 70 מ"מ תשמ"א 1980

משה דיין

Moshe Dayan

משה דיין MOSHE DAYAN. מתכת: כסף, משקל: 30.3 גר', קוטר 38 מ"מ

'משה דיין "מלחמת ששת הימים" "ירושלים של זהב" 5-11.6.1967 מתכת: כסף, משקל: 12.5 גר',

קוטר 36 מ"מ

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין 1879-1955 סימפוזיון יובל המאה. אדר תשל"ט 1979. מתכת: כסף 935 משקל:

47 גר', קוטר 45 מ"מ.

הוסף תגובה

לא ניתן לתאר את סוגי האיסוף העשויים להיווצר בדמיון

המדהים אצל אנשים נלהבים אשר נקראים אספנים.

אז בתור אורח אצל יורה מהעיר אשדוד, אפשר להנות

שעות מהצגת האוסף של כוסות הבירה שלו. בישראל

לא הרבה מתעסקים באיסוף כוסות בירה כמו שבאירופה.

יורה התחיל לאסוף כוסות לפני 9 שנים. באוסף שלו יש

70 כוסות, אשר כל אחד מהם מהווה יופי אומנותי וייחודי

משלו. איזה לא רק כוסות תוכלו לראות מפורצלן, קרמיקה,

זכוכית, עץ ומתכת. הכל התחיל במהלך ביקורו של יורה

בגרמינה היצרנית הטובה ביותר של בירה וכוסות בירה.

משם הובאו הסוגים הראשונים. באוסף אפשר לראות

עבודות שלחברות גרמניות ידועות כמו Budweiser,

Gerz ,Metlach. על מדפי האוסף מוצגות גם כוסות של

חברות אחרות כמו Avon הברזילאית שאת עיצובם המיוחד לא ניתן לבלבל עם אחרים. באוסף קיימים גם

סוגים מהמאה ה-19 שהם ככל הנראה הכי יפים ובעלי ערך מבין כל הסוגים. האוסף מתחדש ומשתנה כל הזמן.

View the embedded image gallery online at:
http://bogatart.co.il/index.php/collectible/19-collectible-articles-general#sigFreeId022f0860f8

הוסף תגובה

מאז שחר ההיסטוריה נוטים בני האדם לאסוף כלי נשק ודברי צבא.

קרא עוד... 1 תגובה

יונתן רנד

המאמר הנוכחי הוא חלק ממחקר מקיף יותר על חברת

אנגלו-פלשתינה (אפ"ק), לימים "בנק אנגלו פלשתינה", והוא

מתמקד בפריט נומיסמאטי מעניין - סידרת הצ'קים הרשומים

שהבנק הנפיק בתחילת מלחמת העולם הראשונה והם

"השטרות העבריים הראשונים".

רקע היסטורי

חברת (בנק) אנגלו פלשתינה נוסדה בפברואר 1902

בלונדון, כחברת בת של "אוצר התיישבות היהודים" אשר הוקמה אל ידי הרצל לשמש כמכשיר פיננסי של התנועה

הציונית. סניפה הראשון של החברה נפתח באוגוסט 1903, על ידי דויד זלמן לבונטין, המייסד ומנהל הראשון של

החברה. העשור הראשון של פעילות החברה היה פורה, עוד 7 סניפים נפתחו בפלשתין וביירות והחברה הוערכה לא

רק על ידי הישוב היהודי אבל גם על ידי התושבים הערבים והמוסדות העות'מאניים.

ב-28 ביולי 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה באירופה, וב-3 לאוגוסט הכריזה האימפריה העות'מאנית על

"ניטראליות מזוינת" וכפתה מורטוריום ומגבלות כלכליות ברחבי האימפריה וכמובן בפלשתינה. המורטוריום יחד עם

אי הודאות לגבי מלחמה באירופה גרמו לאוכלוסייה לאגור מזומנים, והחוסר במחזור הכספים גרם למשבר כלכלי

וכמעט להפסקה מוחלטת במסחר ביישוב.

על מנת להתגבר על חוסר המזומנים ולספק לתושבים את "הפרנקים המוזהבים" (מטבעות זהב ובעיקר מטבעות זהב
פרנקים היו הבסיס לסחר בפלשתינה קדם למלחמה), אפ"ק יצרה את שיטת השימוש בצ'קים רשומים או "שיקים

מסומנים" כפי שקראו להם. קיימות עדויות היסטוריות, המעידות על האופן והסיבה להפעלת השיטה כפי המתואר:

1. מכתב מסגן מנהל אפ"ק הופיין לעו"ד קפלן של ה"גוינט אמריקאי" מה-1 לנובמבר 1922:
"בימים הראשונים של המלחמה כאשר מטבעות (כסף מזומן) לפתע נעלם מהמחזור ובזמן שהיה מורטוריום (של

ממשלת האותומן) הצורך עבור כסף מזומן הורגש היטב. לא הממשלה או הבנק האותומני מילאו את הצורך ולכן אנו
הינו צריכים לעשות משהו. לצורך זה המצאנו שיטת "הצ'קים הרשומים" המבסס על הרעיון האמריקאי של
(Certifying a Check). אפשרנו ללקוחתנו למשוך צ'קים מהבנק על טפסים מודפסים מיוחדים שהכנו לצורך זה
ובסכומים קבועים של 5, 10, 20 , ו-100 פרנקים והצ'קים האלו "נרשמו" על ידינו, דומה לשיטת האמריקאי של
מאשרים צ'קים שיטה לא מוכרת באנגליה. החתמנו את הצ'קים כדי לאשר שהמשוך מותר לו למשך את הסכום
מהבנק. הצ'קים האלו נמשכו על ידי הלקוח על חשבונו אשר על ידו בחתימתו וכך הופצו באופן חופשי למחזור והפכו
להיות שטרות לכל דבר".

2. מכתב מסגן מנהל האפ"ק הופיין לעו"ד קפלן של ה"ג'וינט אמריקאי" מה-5 לדצמבר 1922:

"הצ'קים הונפקו לראשונה ביפו לקראת סוף השבוע הראשון למלחמה ולאחר מספר ימים בסניפים האחרים" מזה אנו
יכולים ללמוד שהתאריכים של הצ'קים הראשונים היו צריכים להיות מה-6 או ה-7 לאוגוסט 1914 ויש צ'קים ששרדו
עד היום מה-13 לאוגוסט. נדמה היה שבמהלך השבועות הראשונים לאחר ההנפקה, הציבור לא נתן אימון מלא

בצ'קים ובן הילל הכהן כותב ביומנו לגבי הזמן הזה: "והשיקים של אפ"ק אינם מתקבלים במלואם ומחירם פוחת ויורד".

3. קטע מיומנו של מרדכי בן הלל הכהן 17 לאוגוסט 1914:
"באין כסף מזומן הוציא האפ"ק שיקים-רישומים, מתחילה של עשרים פר' כל אחד, ואח"כ של סכומים שונים בני 5,
10, 20, 50 וגם 100 פר' כל אחד. הצ'קים האלה, שכול אחד מושך אל עצמו, היינו מבקש מאת הבנק שישלם על

פיהם, הבנק רק רושם עליהם, שהוא נכון לקבל אותם לתשלום כאשר אך תרשנו תקופה. באופן זה הכסף בטוח מצד

אפ"ק, ורק לעת עתה אין הוא משלם מחירו מפני שהקופה ריקה. האפ"ק מקבל שיקים כאלה מאת כל איש לתשלומי

החובות וגם לזכות כל חשבון, ורק כסף מזומן איננו נותן על פניהם. בזה הוקל המצב בהרבה, כי במקום הזהב החסר

נמצא סורוגט למלא את מקומו. האפ"ק נותן שיקים כאלה לכול מי שיש לו אצלו חשבון, היינו לכל אלה שהוא צריך

לתת או שהוא רוצה לתת להם, כלומר שהוא רוצה להלווה להם. ומפני שאין בשוק זהב בנמצא, לכן יש מהלכים בשוק

בין הסחורים גם לשיקים כאלה. אמנם מתחילה פחד הבנק להוציא שיקים כאלה, מפני שהקהל עשוי לראות בהם

בנקנוטים, ובבנקנוטים אין רשות לשום בנק בטורקיה להוציא, כי זכות זו היא רק בידי הבנק העותומני".

4. עדות נוספת הדומה מאוד בתוכנה למכתב הראשון לעיל "דיווח של ז. ד. לבונטין לממשלת אנגליה ב-1917",
נמצאה בספרו של רפי דבח "שטרות מועצה המטבע של פלשתינה (א"י)" - עמודים 22 ו-46.

כתוצאה מהמצב התקיימה אסיפה במלון קמניץ בתל אביב ב-21

לאוגוסט בין נציגים של אפ"ק, כולל המנהל לבונטין ונציגי הסוחרים

של תל אביב יפו, ודנו על דרכים לטפל במשבר הכלכלי. הוחלט

להקים "אגודת הסוחרים" שמטרתה לתמוך במהלכים של אפ"ק

ולהשיג את אמון הציבור בצ'קים הרשומים שלו. מצידה, אפ"ק

הסכימה למספר בקשות של האגודה, שהמרכזי ביניהם הוא הפקדת

3,000 פרנקים זהב בחשבון מיוחד עבור אגודת הסוחרים על מנת

שתהה אפשרות לתת הלוואות קצרות מועד לחברים באגודה בזהב

כנגד הצק'ים שלהם. ב-24 באוגוסט פרסמה האגודה כרוזים הקוראים

לציבור (כפי שמופיע בספרו של רפי דבח, ע"מ 26). הסכם סופי בין

אפ"ק לבין אגודת הסוחרים נחתם ב-25 באוגוסט.

נראה כי שיתוף הפעולה בין האגודה החדשה לבין אפ"ק נשא פירות,

כיוון שב- 1917 אפ"ק דיווחה שבשלושת החודשים לאחר פרוץ

המלחמה היו במחזור הכספים צ'קים בסכום כולל של 700,000

פרנקים.

ב-4 לנובמבר 1914 הצטרפה האימפריה העות'מאנית למלחמה

לצידה של גרמניה, ומכיוון שאפ"ק היה בנק אנגלי, הוא הוכרז כמוסד

אויב ונסגר על ידם באופן זמני. הסגירה הזמנית הפכה לקבע כאשר

בינואר 1915 הממשלה העות'מאנית הכריזה שפעילותה של אפ"ק בלתי חוקית והוציאה מחוץ לחוק את הצ'קים

הרשומים בהוצאת אפ"ק. בנוסף הורתה הממשלה לציבור להחליף את הצ'קים בזהב אצל נציגי הממשל אבל רק

כ-1% הוחזר, דבר המעיד על תמיכה רחבה של הציבור בצ'קים.

למרות ההכרזות וההטרדות של הממשלה העות'מאנית, המשיכה פעילות אפ"ק לשירות היישוב ושאר תושבי פלשתין, והצ'קים היו במחזור במהלך כל תקופת המלחמה. הופיין מדווח ב-1922, כי בשלהי המלחמה רוב הצ'קים

נפדו על ידי הבנק בשווי ערך עבור פרנקים או בשווי ערך עבור כסף מצרי. בנוסף הופיין מדווח שאפילו ב-1922,

מספר לא מועט שנים לאחר המלחמה, הבנק עדיין מכבד בשווי ערך את הצ'קים הבודדים שמגיעים.

סיווג הצ'קים
את הצ'קים הרשומים של אפ"ק ששרדו עד היום, ניתן לסווג לשלושה סוגים עיקריים, כפי שניתן לראות בטבלה מספר

1. ההבדל המשמעותי קיים בין סדרה 1 לבין סדרה 2. על הצ'קים מסדרה 2 רשום במפורש "סדרה 2" והנפקת היתה

מסוף אוגוסט עד נובמבר ואילו על הצ'קים מסדרה 1 לא כתוב דבר, והנפקתם היתה מתחילת אוגוסט ועד ספטמבר.

עד לאחרונה חשבו שסדרה 1 קדמה מבחינה כרונולוגית לסדרה 2, אך לאחר בדיקה מעמיקה של הרבה מאוד

שטרות מסתבר שאין חתך כרונולוגי ברור בין הסדרות ויש אף חפיפה ביניהם.

תיאור שלושת סוגי הצ'קים:
סוג 1: צ'קים סטנדרטים של אפ"ק שהודפסו בבית דפוס אוסטרי - "Buchdruckerei Industrie Wien“ והיו בשימוש

הבנק כמה שנים קודם לכן. הצ'קים מודפסים באנגלית, רשומים לאנגלו פלשתין בע"מ צ'ק עצמי, בעל ערכים 5, 10,

20 ו-100 פרנקים ומודפסים בצבעים שונים. על גבי הצ'קים חתימה מקורית או חותמת חתימתו של - Z. D. Levontin, (ז. ד. לבונטין) מנהלו הכללי של אפ"ק ושל E. Hoffien (א. הופיין) סגנו וכן בול פיסקאלי בערך 20 פרה.

סוג 2: כמו סוג 1 אך נמצאו שלושה ערכים: 10, 20 ו-50 פרנקים, כולם מודפסים בצבע אדום מבריק באנגלית

ועברית. על-גבי הצ'קים יש חותמת של מר קרמיול ומר ברשד - המנהל והגזבר של סניף צפת. הבול הפיסקאלי

מודפס בצבע אדום.

סוג 3: הצ'קים מודפסים עם המילים באנגלית - "Second Series" (סדרה 2), הצ'קים הודפסו בירושלים בבית דפוס

מונזון ודומים לצ'קים של סדרות 1 ו-2 אך עם הבדלים באיור כגון תוספת של שלושה מגני דוד בתחתית, מימין

ומשמאל לאיור המקורי. נמצאו 3 עריכים: 10, 20, 100 פרנקים עם כיתוב באנגלית בלבד (כמו סוג 1). על-גבי הצ'קים חותמת חתימתו של לבונטין והופיין ובול פיסקאלי בערך 20 פרה.

צ'קים מצפת
הצ'קים מסוג 2 הם מעניינים במיוחד כיוון שהם היחידים שהונפקו בסניף מקומי של אפ"ק בשם צפת. ניתן להסיק

זאת בבדיקה של החתימות וההתאמה של אלה לרשימת מורשי חתימה של אפ"ק. מוצאים שהם נחתמו על-ידי

J. Karniol (י. קרניול) ו-I. Barschad (ס.ג. ברשד). מרשימת העובדים באפ"ק מ-1913 ניתן למצוא כי מר קרניול

היה מנהל של סניף צפת בזמן שמר ברשד היה הגזבר באותו הסניף. למרות שהופיין אכן מציין כי הצ'קים הונפקו

בסניפים אחרים מלבד יפו, אלה הם היחידים שניתן לייחס לסניף אחר.

בנוסף, צ'קים אלו הינם הסוג היחיד אשר הונפק בערך של 50 פרנק והוזכר ביומנו של בין הלל, אך לא הוזכרו

בדיווחים של לבונטין או של הופיין לאחר המלחמה. דבר מוזר נוסף הוא שבעוד שסדרות 1 ו-3 הודפסו באנגלית

בלבד סדרה 2 הודפסה גם באנגלית וגם בעברית. חשוב לציין אומנם שקיימת דוגמה של צ'ק בערך 20 פרנק עם

חתימותיהן של קרניול וברשד אך עם כל המאפיינים של סוג 1 ולא של סוג 2!

טבלת השוואה בין סוגי הצ'קים:

סוג	Type 1	Type 2	Type 3
א.פ.ק. סדרה	Series 1	Series 1	Series 2
תאריכי הוצאה ידועים*	13.8.1914-6.9.1914	1.9.1914-16.10.1914	25.8.1914-9.11.1914
בית הדפוס	Buchdruckerei Industrie Wien	Buchdruckerei Industrie Wien	Lith. Monsohn Jerusalem
שפה	לועזית בלבד	לועזית ועברית וגם לועזית בלבד	לועזית בלבד
איור (Vignette)	רגיל	רגיל	דומה לרגיל עם תוספת של 3 מגני דוד
חתימות	לבונטין והופיין	קרמיול וברשד	לבונטין והופיין
עריכים ידועים	5 פרנק	-	-
	10 פרנק	10 פרנק	10 פרנק
	20 פרנק	20 פרנק	20 פרנק
	-	50 פרנק	-
	100 פרנק	-	100 פרנק

* מבוסס על סקר של מעל 85 צ'קים שקיימים

סיכום
התבונה והתושייה של חברת אנגלו-פלשתינה בתחילת מלחמת העולם הראשונה הובילה להנפקת השטרות

ה"עבריים הראשונים" בארץ ישראל בצורה של צ'קים רשומים. חלק מאספני השטרות של א"י כוללים את שתי

הסדרות של הצ'קים (סה"כ 10 יחידות) באוספים שלהם וגם אספני חתימות מתעניינים בצ'קים אלו, מכיוון שהם

חתומים ע"י רוב גדולי הישוב של אותה התקופה.

קיימות עדיין מספר שאלות פתוחות בהקשר לצ'קים אלה ואולי המשך המחקר יוכל לתת פתרונות לשאלות כגון:

מה משמעות הסדרות ומדוע יש חפיפה כרונולוגית בין סדרה 1 ו-2?
מדוע עברו להשתמש בצ'קים המודפסים בירושלים עבור סדרה 2? האם זה עקב בעיות אספקה בזמן המלחמה?
מדוע הוזכר העריך 50 פרנק רק אצל בן הילל הכהן ומדוע הונפק רק בצפת?
האם צ'קים הונפקו גם ביתר הסניפים ואם כן, האם ניתן למצוא דוגמאות כיום?

ברצוני להודות לאברהם בירנבוים, שלמה טפר ורפי נחום על שאפשרו שימוש באוספם ובחומר היסטורי אחר.

1 תגובה